[ליצירה]
אני מסכימה איתך שזו לא דמות המתנחלת, אלא זו דמות הבת הדתית הלאומית - או יותר נכון, אחת הדמויות.
בשיר מוזכרות גם דברים שהם עברות בפירוש - חוצפה (אני מתארת לעצמי שלמורים, אם זה כתוב בתעודה), כיסוי ראש, ועוד. אמנם, בהר סיני לא נאמר שאסור לבת ללבוש מכנס, אך ה' ציווה לשמוע לחכמים - והחכמים קבעו תקנות, כמו "לא ילבש", שרוולים עד המרפק ("שרוולים קצרים מדי"), ועוד.
נכון, לא כולן ככה. ויש גם ניואנסים קטנים בהלכה שעוד אפשר למצוא פשרות או להקל, אבל זה לא הנושא העיקרי בשיר, אלו היו רק דוגמאות.
זה לא שיעור באמונה וגם לא בהלכה, אבל אני חושבת שיש דברים שאי אפשר להתווכח עליהם, כמו כיסוי ראש למשל. בת שמצפצפת על מצוות ברורות ופשוטות בגלוי ומפקירה את עצמה לרחוב, לטרמפים, לגברים - זהו חילול שם ה' גדול.
[ליצירה]
אתה נותן לי השראה
כאב משופשף, פצע דם
הדם נשפך;
מחתך בברכי,
פצע וכאב.
על אדמת העמים האחים,
נפלתי וקיבלתי מכה.
במקום לובן העור,
תחבושת ויוד.
דם ופצע,
הכל כואב.
נזכור את הפציעות,
מראש ועד רגל.
נגן על ראשינו,
תחת אש - שלא ניפגע.
ניצוץ שברי זכוכית,
נוציא מהברך.
בלב מלא תקווה,
הפצע אז יתרפא!
* * *
אתה חייב להודות שהשיר שלי מלא תוכן יותר משלך....
[ליצירה]
ואגב, סו, אם תבקשי בעל מכותבי צורה, אני בטוחה שלא תהיה לך בעיה למצוא אחד.. את רווקה מבוקשת פה - רק תראי את התגובות ואת כל הכובעים שמורידים בפניך (תבדקי למי יש כיפה)!
תגובות