מה אקח איתי לאי בודד?..
את אהבתי...
את אהובתי..
ואת האהבה..
אוקיינוס ~~~
-
פנס בודד בקצה שכונה...
אך כשידי שכבר מליון עלים תלשה / רק ללטף ביקשה לה את חלקת ראשה...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כתיבה מעולה..זה לא חידוש...את יודעת לקחת את רגשותיו של הקורא כחפץ ולהעביר אותם ממחוז למחוז... מפחיד עצוב...נוגע.... [ליצירה]
- [ליצירה] לחתלתול.. אני חושב כי לומר ש" כמעט אין קשר בין המקור לתרגום" זה קצת הגזמה... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה למגיבים...לא החסרתי שורה.. גם לא מבחינה תוכנית וגם לא מבחינה צורנית.. פשוט "בין קודש לחול"...השורה המסיימת ..היא המוטו של כל השיר..שורה שמסכמת הכל.. [ליצירה]
- [ליצירה] יותר מתאים לנושא לדיון בפורום ולא כפרסום יצירה. [ליצירה]
- [ליצירה] ישנן פעילויות חבלניות שאינן עוינות... ...למשל זו של אחייני בן ה3... [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נעים לקרוא.. בדרך שאת כותבת... אחחח...פשוט טוב... [ליצירה]
- [ליצירה] הדבר הכי מעצבן הוא כשמנסים לעודד אותך כשאתה מרגיש כך... ...אל תעודדו..תהיו איתנו....בסחי ובמאוס... [ליצירה]
- [ליצירה] מאוד אהבתי... בייחוד את "בוכה את עצמי לדעת" כמו "מכרבל את עצמי לדעת" או "מתבודד עם עצמי לדעת" או "שונא את עצמי לדעת" [ליצירה]
- [ליצירה] התמונה המקסימה הזו מזכירה לי שיר שמזכיר לי צליל שמזכיר לי ריח שמזכיר לי.......כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע אי שם עמוק בתוך תוכנו טמונים קולות וזכרונות מראות רבים שכבר שכחנו ספרי פלאים ומנגינות. כל זכרונות ימים ימימה החלומות הראשונים וכל מילה של אבא אמא שנאמרה לפני שנים. אי שם עמוק בתוך תוכנו טמונים קולות וזכרונות מראות רבים שכבר שכחנו ספרי פלאים ומנגינות עולם מופלא של ילדותנו רדום בפנים בצל צלילים איתנו הוא עד יום מותנו חבוי בתוך תילי מילים. ולפעמים שריד של ריח או צליל מוכר או קצה מילה משיב אליך גן פורח מחזיר אל קו ההתחלה ושוב אתה חולם כילד ושוב אתה תמים כאז אתה נמצא בתוך התכלת הכל נשמר דבר לא גז. אי שם עמוק בתוך תוכנו טמונים קולות וזכרונות מראות רבים שכבר שחכנו ספרי פלאים ומנגינות. [ליצירה]
- [ליצירה] ישנן פעילויות חבלניות שאינן עוינות... ...למשל זו של אחייני בן ה3... [ליצירה]
תגובות