בצינת הבוקר האוחזת
בתנועת דומם מיוסרת
בעיני אדם בוהות
בפסגות גבעות עלומות
בשמים נטולי כוכב
ושירת קום של צמח מוזהב
חולף עובר האתמול
מוסר גלימה מתוקנת
כמו לא נלבשה מעולם
כמו לא ידעה
לא הכירה
לא שבעה עוד
עיו אדם
ילדת מדבר
-
מטיילת הרבה וכותבת קצת
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה נגמר טוב. המשך רק היה גורע [ליצירה]
- [ליצירה] מהההה?... לא הבנתי מילה וחצי מילה. [ליצירה]
- [ליצירה] בבקשה.. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. הייתי רוצה לראות את זה יותר בגדול. [ליצירה]
- [ליצירה] אווווף... ממש נהניתי לקרוא, יצירה ע-נ-ק-י-ת! וזה למרות שאני ממששששש לא אוהבת נונסנס. רק ש.. לא ממש עליתי על קצה הפואנטה.. אשמח להסברים ממביני דבר. [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין!! מצאתי עצמי קוראת לעצמי בנימה שקוראים סיפור לילד.. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי מצפה בהמשך השיר לדעת למה קראת שוב בשמה.. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מבינה את הפואנטה. השיר קטוע בתחושה שלי, תוך כדי קריאה, בין שתי השורות הראשונות למה שאחריהן. [ליצירה]
- [ליצירה] דוקא בסרטים הישנים יש הרבה צבע, הוא רק לא נגלה לעין הצופה.. עצוב שכך את רואה את חייך. (או שזה רק למען השירה?) [ליצירה]
תגובות