בנעלי הבית
גוררת רגלי.
משמיעה קולות,
נאנחת.
בצעד אחרון של יאוש
זורקת עצמי
למיטה.
בוכה.
...ונזכרת שפעם,
פעם
אהבתי
אמונה תחיה
-
פשטות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שי. זה מזעזע. [ליצירה]
- [ליצירה] קולו נדם ואנו המומים את מלוא האשמה על עצמנו לוקחים?? עד שיקום איש האמת ולא משנה מי הוא אם אדון רביב או ראש השב"כ אך את נפשנו אנא הצילו! יוודע בגויים לעיניך נקמת הדם השפוך. יוודע לעיני כולנו מי הוא השופך. [ליצירה]
- [ליצירה] ניצ, זה שיר יפהפה. למה את לא בטוחה בעצמך??? אהבתי מאוד. הנושא מיוחד, ובכלל , השפה והשימוש בה - נהדרים!!! [ליצירה]
- [ליצירה] שי, את המנותק אני שומרת על לוח ליבי ולא אשכח לעולם. כשאצטרך עידוד אסתכל בו, ואדע שהיה מיוחד. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] חזק ומבכיא! שה' יקרא ויבין את המצוקה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] "משודכות". ביטוי קצת משעשע... [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לטל. כאב לי לקרוא בשירך את הכאב שלך והרחמים שלך למרצחים שלי. אתה מרחם על זה שרצח ארבעה מבני משפחתי? מרחם שלא תכאב הרגל???? אם כבר מישהו כותב שיר על הכתבה בעיתון, הייתי מצפה שלשיר יהיה מסר הפוך!!! כבר אמרו גדולים וחכמים ממני מה סופו של זה המרחם על אכזרים... במקום להרוג אותם נושכים אותם כלבים, זה רק תירוץ שנוכל לומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה"... כי אנחנו פחדנים!!!!! פחדנים!!! [ליצירה]
- [ליצירה] בע"ה, בסופו של דבר נצליח לראות בטוב, ולהבין, אם כי במעט, את חשבונותיו של בורא כל. תתעודד. [ליצירה]
- [ליצירה] זה פחות ציני ויותר דורסני. זה לא זלזול בדור הבונים, זה פחד מפני העתיד, וזה חיזוק של ההקרבה שלהם מול ההקרבה שלנו. נכון שזה העתק מושלם של שיר אחר, והיצירה לא עומדת בפני עצמה, אל זה חלק ממה שגורם ליצירה אכן להיות חזקה ומשמעותית. אני כן אהבתי. וזה בלי להיות חיילת.. אז אולי אני גם אדיוטית.. [ליצירה]
- [ליצירה] צילום מצויין. אהבתי את המבט (הכאוב?) של הילדה. [ליצירה]
תגובות