בנעלי הבית
גוררת רגלי.
משמיעה קולות,
נאנחת.
בצעד אחרון של יאוש
זורקת עצמי
למיטה.
בוכה.
...ונזכרת שפעם,
פעם
אהבתי
אמונה תחיה
-
פשטות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] את החול מצאתי, לא את הילדה.. [ליצירה]
- [ליצירה] ניצן, אנחנו דוקא השתדלנו לומר "אין מחסום לכיסופים". תמי, הרב קמינצקי אומר שאנחנו "משוב"חים", לא שב"חים... חבר'ה, לא להתייאש, אמנם יש חורבן, ויש כאב, אבל בכח האמונה ועם הרבה סיעתא דשמיא כבר נחזור!!! [ליצירה]
- [ליצירה] מאיר הציני... שיר טוב מאוד. השורות הקצרות מביעות יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] כואבת יחד את איתך. היטבת לתאר את ההרגשה. כל מילה במקום. (**קבל עידוד**) [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי אומרת שאתה מרגיש מחוזר משהו, אה..? [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, זה פשוט מדהים! גם השיר השני. יש לך את זה... ובקרוב בע"ה יהיה לך עוד משהו... או מישהו, או מישהי.... מתפללת בשבילך! [ליצירה]
- [ליצירה] זה עצוב, אבל כתוב טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] בשביל להסתנן לתל אביב צריך יופי וקשרים. לא תעודת זהות, ובטח שלא לב. אבל - - - עוד מעט הקערה תתהפך על פיה. הם יבכו למעט לב. יבכו. הם יבקשו חיבוק ויצטרכוהו כאויר לנשימה, ואז, אז תתנפץ האדישות מעליה. ומה בינתיים? אהבה ותפילה. הרבה תפילה. שיר מקסים! כתוב מצויין. [ליצירה]
- [ליצירה] * מסכימה עם ערוגה בקשר לדמעות. כתוב טוב. מחבר. נוגע. 'מגעגע'. [ליצירה]
תגובות