קולות נודדים התפרצו אל הבלון וקראו לעברו: "היי, מה עם?" והוא השיב את הסדר אל כנו שעמד בראש המתפרצים ושאג בבוז משהו שלא הבין כך שירד לסוף דעתו.
"אני רוצה לקיקיון," התפנקה ציפור נפשו במחול נשמות אוורירי ומהוקצע שנחבט אל גלי השטיחים המעופפים. עוד מעט יבוא חורף, ובדוכנים ימכרו גלידה אמריקאית מהבילה.
"אני החתול במגפיים," הזדחלה מחשבה לרגליו שהחלו נוקשות בדלת כדי לצאת אל הבית המחכה לו בפינה. השדכן הושיט סיכה לציפור הנפש המזדעקת בלחש אולטימטיבי בין מחוגיו של שעון החול, המתמרח על חופי המקלדת.
מקפצת בין עמודות הטבלה הצטנעה ציפור הנפש כגיליוטינה אלקטרונית מחונחנת באלפי טפילים עקרביים, ועימלנה קשת שמשית בין גבותיו האחת של החתול במגפיים.
"נעמוד ונשב," אכל החתולי והם עמדו ועמדו עד שהגיעו לקיקיון שהיה ריק מאדם וחווה. שירה בציבור הציגה את עצמה לנוי בעיני המסתכל שחבר לכוחות הממתינים לביצוע המשימה, שהטיל בלש גשש לאוויר המתמצק.
סופרי הכסף המתינו לחלפן המעכב שהביא לציפור הנפש ולחתולי מזוודה מלאה בחטיפים שפוברקו באותו שבוע בו. צלון קופיקואי התגלגל אל עמק הבכא והם נכנסו והתיישבו עד שפסק הברד מלכת והרעות שבה למקומה.
"הקיקיון כזה לא," התמוגגה ציפור הנפש בשיער דומע והוא הקשיב בה לעומקם של התיונים המצוייצים.

סוף סוף לא נראתה נפש חיה ודובי הקוטב המג´ונג´נים קפצו אל ההר עמוסי נונסנס.
"זה לא איגיוני," נרשמה הכתובת על הקיר ההולך ושב אל חשבונו.
החתולי רצה להציל את החצב וקפץ וצעק: "שלש נקודות..."
"צריכים לקבל דברים על פי כל חישוב ספרתי לא מקובל, אם כי רצוי שנמעט בתבלון על חשבון השימון," רמז הקיקיון לציפור הנפש.
האילם אמר: "אפשר להתחיל," והם סיימו.
בלש גשש היה מרוצה וגער בהם על רשלנותם.
"בפעם הבאה דורסל," שמח החתולי, וציפור הנפש סטרה לו על גבו.
הקיקיון המתמוטט אילץ אותם. בתי הקפה נפתחו והציעו בגדים חמים לכל דורש. ציפור הנפש התעטפה בפרוות מינק ולקקה את שפתיה: "כמה טעים!"
"עכשיו כשכולנו שם, אולי אפשר להכניס קצת היגיון ללאסיפור הזה," אמר בלש גשש בגיחוך וכולם צחקו ושאלו בעיתונים. הפונטים רתחו והוגשו לכסאות הממתינים לרוויה.
"איזה סוף מפתיע," רטנה ציפור הנפש בשעמום צמחוני, וכולם הסכימו בקולי-קולות ואכלו לחיים מן הסוף העסיסי, המפתיע.