פעם בכמה זמן
לא ארוך
עיוורון
מתפתח מחדות מכאיבה
עד איזו נקודה שבה
אפילו אור הערביים מסוגל לסמא:
האותיות נמרחות
השלטים לא ברורים
תוי פנים של חברים הופכים לא מוכרים.
פעם בשנתיים שלוש
לא יותר
מתעוור הכל
ושוב צריך לשקול.
ארז ליטמן
-
אפשר ללמוד עלי מהשירים שלי. כך אני מקווה לפחות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי. ישר כח. עצוב. :( והצלחת לכתוב "שיר-זכרון" בצורה נהדרת. אני אף פעם לא מצליח בלי שזה יצא לי מונולוג. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] לא רע לדעתי אנשים פה מחמירים מדי ולא מבינים את החוויה שבכתיבה מתוך מוח אחר, מעוות ככל שיהיה.אני אפילו הייתי מעביר את ה"הצטדקות" וההסברים לסוף היצירה, כי כשזה בהתחלה זה הורס את חווית הקריאה ומבינים שזו הסתכלות חיצונית. זה מרתק לקרוא לדעתי על אהבה חולנית (אמר כבר חכם ממני "עזה כמוות אהבה, קשה כשאוֹל קנאה"). ועוד הערה קטנונית אחת, הייתי מנסח "חור בקוטר 9 מ"מ" ולא "בגודל"... שלום וביי. (אגב, אני מת על סנופקין...) [ליצירה]
- [ליצירה] איך אהבתי שיר כלבבי. !!! [ליצירה]
- [ליצירה] יום השנה? תגלו למי שלא מבין. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ממש הרהורים נפלאים. מקסים. הייתי מוסיף את המילה "רק" בשורה האחרונה בהרהור האחרון, בין שתי המילים הקיימות. ארז. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר חמוד בעיקר דרך הצגת השתלשלות הסיפור. מעביר תחושה הרפתקנית. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה מסר שמח שאהבת יש משהו שגורם לשירים אוטוביוגרפיים מסוימים לצאת החוצה בגוף שלישי. בטח יש לך הסבר לזה. [ליצירה]
- [ליצירה] מעורר מחשבה ויפה. ודוגמה די נדירה למקרים שבהם הזחת הטקסט נושאת משמעות ולא שרירותית. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה שי, נשאלת השאלה למה להחליף את השורה שהצעת, כלומר למה לשנות משלב וסגנון שפה באמצע השיר? [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה ומעניין. מרשה לעצמי לנחש איזו סיטואציה הולידה שיר כזה. אני, כשקראתי, ישר חשבתי על אלתרמן ואורלנד ושות' יושבים ב"כסית" לפני 50 שנה וכותבים את שיריהם הגדולים. בהחלט מעניינת מחזוריות העולם בדברים הקטנים והאנושיים הללו. להתראות בקפה :) ארז [ליצירה]
תגובות