לו רק היית שולח בי את האוּר
וממיתני
(שוחט מקבל זורק מקטיר)
כי אז יכולתי להיות
אברים אברים מעלי עשן
מונחים על מזבח א-להים.
"שלח אורך ואמִתך המה ינחוני... אל מזבח א-להים" (תהלים מג, ג'-ד').
אור לד' תמוז ה'תשס"ד
[ליצירה]
מיוחד כ"כ
מעני'ין אותי מה הביא לכתוב שיר כזה איזה רקע...
אבל לא משנה...
וכדאי לשמוח שהחיות הם הנקרבים ובכך מכפרים עלינו שצריכים למות באמת מחטיאנו
[ליצירה]
טוב,
נראה שזה עובר בסדר. יש לציין שטיפ טיפה חששתי, אבל זה כפי הנראה בסדר.
אילה - לא, אני לא חושב שזה יגרום לילדים קטנים לעבוד עבודה זרה. משום מה לא..
לומש - אתה לא צריך לתהות. אתה יודע...
שי - לא!! אל תתחיל עם הרביצה! אם אתה מצפה שזה מה שהרביצה תוסיף לך, חוששני שיש דרכים יותר טובות להשיג את זה. רק לא הבנתי למה אמרת שאתה מתכוון *להתחיל* עם הרביצה...
למורה צילה (?) - טוב, תודה..
ולגבי חלק ב' - הוא עוד יבוא. הוא כבר כתוב, אבל אני אחכה עוד קצת (או הרבה - לא יודע) לפני שאני אכניס אותו, אני חושב. לגבי חלק ג' - קודם כל דיה לצרה בשעתה. אבל חוץ מזה, הוא עוד לא כתוב, ואני באמת מקווה שהוא יהיה כתוב מתישהו, ביום מן הימים..
(אוף, למה כמעט כל משפט שלי נגמר בשתיים-שלוש נקודות?)
[ליצירה]
בסדר,
אמרנו פחות או יותר את אותו הדבר.
מה שאמרתי זה שאדם צריך למצוא לו בתוך השדה שהוא הולך בו ומגדיר את עצמו בתוכו, את התלם שהוא חורץ לעצמו. רק למה שאני קראתי שדה את קראת תלם, אבל הרעיון הוא אותו רעיון ביסודו, לענ"ד.
אבל על כל פנים, אני שונא לומר "האדם צריך".
[ליצירה]
בהחלט טוב מאוד.
אבל אני רק תוהה, אם באמת המטרה היא 'להגיע אל המנוחה ואל הנחלה'.
אם באמת צריך להשתקע בכיוון אחד, אם אין ענין לחפש את הדרך ולשפר אותה כל הזמן, אולי אפילו לנדוד כל החיים, לפי האמת ולא לפי ההרגל.
תגובות