לו רק היית שולח בי את האוּר
וממיתני
(שוחט מקבל זורק מקטיר)
כי אז יכולתי להיות
אברים אברים מעלי עשן
מונחים על מזבח א-להים.
"שלח אורך ואמִתך המה ינחוני... אל מזבח א-להים" (תהלים מג, ג'-ד').
אור לד' תמוז ה'תשס"ד
[ליצירה]
מיוחד כ"כ
מעני'ין אותי מה הביא לכתוב שיר כזה איזה רקע...
אבל לא משנה...
וכדאי לשמוח שהחיות הם הנקרבים ובכך מכפרים עלינו שצריכים למות באמת מחטיאנו
[ליצירה]
ובכן,
בעקבות שינוי כיוון המסתמן בעלילה, שונה שם הסיפור מ'את המאור הגדול' ל' את שני המאורות הגדולים'.
דווקא יהיה מעניין לשמוע מה אנשים חושבים על הסיבה לכך...
[ליצירה]
בהחלט טוב מאוד.
אבל אני רק תוהה, אם באמת המטרה היא 'להגיע אל המנוחה ואל הנחלה'.
אם באמת צריך להשתקע בכיוון אחד, אם אין ענין לחפש את הדרך ולשפר אותה כל הזמן, אולי אפילו לנדוד כל החיים, לפי האמת ולא לפי ההרגל.
[ליצירה]
טוב,
נראה שזה עובר בסדר. יש לציין שטיפ טיפה חששתי, אבל זה כפי הנראה בסדר.
אילה - לא, אני לא חושב שזה יגרום לילדים קטנים לעבוד עבודה זרה. משום מה לא..
לומש - אתה לא צריך לתהות. אתה יודע...
שי - לא!! אל תתחיל עם הרביצה! אם אתה מצפה שזה מה שהרביצה תוסיף לך, חוששני שיש דרכים יותר טובות להשיג את זה. רק לא הבנתי למה אמרת שאתה מתכוון *להתחיל* עם הרביצה...
למורה צילה (?) - טוב, תודה..
ולגבי חלק ב' - הוא עוד יבוא. הוא כבר כתוב, אבל אני אחכה עוד קצת (או הרבה - לא יודע) לפני שאני אכניס אותו, אני חושב. לגבי חלק ג' - קודם כל דיה לצרה בשעתה. אבל חוץ מזה, הוא עוד לא כתוב, ואני באמת מקווה שהוא יהיה כתוב מתישהו, ביום מן הימים..
(אוף, למה כמעט כל משפט שלי נגמר בשתיים-שלוש נקודות?)
[ליצירה]
.
תודה.
ותודה מיוחדת שלא הצלחת, שי.
אם הכוונה להוסיף ניקוד ב'אלי-מות', נראה לי שזה אמור להשאר ככה.
האמת היא שלא חשבתי שאפשר לקרוא את זה כ'אלימות' כשכתבתי את זה, אבל באמת - מה זה משנה מה חשבתי כשכתבתי את זה, כל אחד יקרא איך שהוא רוצה...
[ליצירה]
ובכן,
אני אחרוג עכשיו, ואגיב.
בלי לומר כל מיני מילים יפות מסביב, כמו מדהים, מקסים, נהדר, נפלא או וואוו, אני פשוט לא זוכר שקראתי סיפור יותר טוב מזה בצורה. אולי זה כי אני נוגע בדבר, ויתכן שהגזמתי, אבל כך אני מרגיש.
זה הכל, ולכן הוא בודד ברשימת האהודות שלי.
[ליצירה]
אחד החזקים שיש על זאבי.
וגם עכשיו, כשאני עובר על מה שאספנו על זאבי בינתיים וקורא את זה בפעם המי-יודע-כמה, זה עוד חונק לי את הדמעות בעין.
"..וגוש חוסם בגרון".
יראה אור בעז"ה, וטוב שכך.
אוי, זאבי.
תגובות