לו רק היית שולח בי את האוּר
וממיתני
(שוחט מקבל זורק מקטיר)
כי אז יכולתי להיות
אברים אברים מעלי עשן
מונחים על מזבח א-להים.
"שלח אורך ואמִתך המה ינחוני... אל מזבח א-להים" (תהלים מג, ג'-ד').
אור לד' תמוז ה'תשס"ד
[ליצירה]
מיוחד כ"כ
מעני'ין אותי מה הביא לכתוב שיר כזה איזה רקע...
אבל לא משנה...
וכדאי לשמוח שהחיות הם הנקרבים ובכך מכפרים עלינו שצריכים למות באמת מחטיאנו
[ליצירה]
אפשר.
מתותא = מתחת, אם כי אני לא בטוח שהצורה הזאת קיימת בש"ס. קיים מתותיה,או תותיה, כלומר מתחתיו, אבל אני לא יודע אם קיים מתותא.
דוד, אתה צריך לפתוח בסיבוב כזה?
[ליצירה]
ובכן,
אני אחרוג עכשיו, ואגיב.
בלי לומר כל מיני מילים יפות מסביב, כמו מדהים, מקסים, נהדר, נפלא או וואוו, אני פשוט לא זוכר שקראתי סיפור יותר טוב מזה בצורה. אולי זה כי אני נוגע בדבר, ויתכן שהגזמתי, אבל כך אני מרגיש.
זה הכל, ולכן הוא בודד ברשימת האהודות שלי.
[ליצירה]
כן,
אבל לפעמים גם אם האדם לא מגדיר את עצמו בדרך מסוימת, כל עוד הוא יודע מה הוא רוצה מעצמו, כל עוד הוא יודע לאן הוא שואף, הבדיקות האלה נעשות לפי קריטריונים ברורים.
אז נכון שאני לא מדבר על מה שאת כותבת כאן, כי אני מדבר על בנאדם שכן ברור לו מה הוא רוצה. אבל מצד שני, הוא לא הולך בתלם, אלא הוא חורץ לעצמו את התלם שלו, ובזה זה כן דומה למכותב של המכתב הזה.
נראה לי שיש בזה איזה דבר שהוא יתרון, בחיפוש התמידי. לא דיברתי על חיפוש של שדה לרעות בו, אלא חיפוש של תלם, או חריצה של תלם.
סתם מה שחשבתי בעקבות המכתב הזה (ולא רק בעקבותיו..)
[ליצירה]
הבהרה
השיר לא נכתב מנקודת מבט של שליח ציבור, אלא מנקודת מבט של מי שמתפלל בציבור ו'רודף' אחרי שליח הציבור.
בכל מקרה, כל אחד אמור להבין בדרך שלו ולפי הראיה שלו, וזה לא כל כך משנה באיזו כוונה בדיוק נכתב השיר, לענ"ד.
(בנץ, לא ביקשת - לא הראיתי. זה הכל..)
[ליצירה]
.
תודה.
ותודה מיוחדת שלא הצלחת, שי.
אם הכוונה להוסיף ניקוד ב'אלי-מות', נראה לי שזה אמור להשאר ככה.
האמת היא שלא חשבתי שאפשר לקרוא את זה כ'אלימות' כשכתבתי את זה, אבל באמת - מה זה משנה מה חשבתי כשכתבתי את זה, כל אחד יקרא איך שהוא רוצה...
[ליצירה]
אחד החזקים שיש על זאבי.
וגם עכשיו, כשאני עובר על מה שאספנו על זאבי בינתיים וקורא את זה בפעם המי-יודע-כמה, זה עוד חונק לי את הדמעות בעין.
"..וגוש חוסם בגרון".
יראה אור בעז"ה, וטוב שכך.
אוי, זאבי.
תגובות