והלב משיר את עליו שהיו מעליו
,והרוח סוערת בקרבו
שריקותיה האופפות דופקות כגשם על חלון
והחשיכה המוקדמת לבוא עצורה מניצנוצי הרון.
והקור מצמרר את חדרי הלב
ובכי העננים יורד בכאב,
ובחוץ מעבר המעטה השלכתי
מרבדי הירוק נפרשים לעברי
ופרח חדש מנצנץ ונובט
וציוץ ציפורים לא עוד שובת.
והיופי, הו- היופי
כתמונת מכחול הדימיון
ונמשך צבעיו מהים למדבר
והטוב נושק לו בכיליון.
אולם בלב עדיין נושרים העלים
והדם מטפטף ופתוחים הפצעים
ומחשבתי תמהה
אם הנץ האביב ודעכה השלכת
מדוע ליבי נעצר מלכת?
תגובות