להתעורר באמצע הלילה

להביט החוצה

על הרחוב הזר

כמה מנוכר יכול להיות הלילה

כשאין תחושה של יד שמחזיקה אותי

מונעת ממני ליפול ממיטתי

להתעורר באמצע הלילה

עם מספר מילים חסרות קשר

לכתוב אותן על דף

ולהקדיש אותן לך

את בוודאי ישנה עכשיו

ועכשיו הלילה הזה לא שייך לאף אחד

אני מביט בכלב

שנכנס ויוצא מהחדר

חסר מנוחה, מחפש לעצמו מקום

ביני לבין השאר

להתעורר ככה, באמצע הלילה

עד שהיום יחליט לעשות מהפכה

ואני אמצא את עצמי לא מוכן

מול האור של השמש

ואז אקח את הנייר

אחפש את הקשר של המילים

ואת בוודאי תתעוררי לכוס קפה מוכנה

והחלון יישאר פתוח, עד שתיעלמי ברחוב

ואני אחכה על המיטה

אולי הלילה שוב יחזור

ואני אתעורר באמצע

יש מלאכים שמשייטים מעל

אני מחפש לי אחד

כמו כוכבים קטנים

שלא יכולים ליפול

אבל תמיד מתפוררים בתוך עצמם

ככה זה המחשבות עכשיו

נעות בלי מפה

אני לא יודע מתי אני צודק, ומתי אני צריך להתחרט

להשאיר על הנייר את המילים בלי למחוק דבר

ואחר כך לסדר אותן במשפט

להתעורר באמצע היום

כאילו זה הלילה

ולחשוב שהכול מתחיל מחדש

אבל בעצם, יש גבול מסביב

לדמיין שאת יושבת מולי

פנייך יפות, עינייך שקטות

אני יודע שזה מוזר לדמיין אותך

שאת רחוקה כול כך

כמעט אוקיינוס מפריד, אבל אלו רק מחשבות וכוונות

בסוף הזמן, יש עוד מקום לשינוי

שהצללים הופכים לאנשים, והדמויות משתנות מטוב לרע

הפחד חדל להתקיים

ואני לא רוצה שאצטרך לדמיין אותך יותר

באמצע הלילה מתעורר

היום עדיין לא הבשיל, ואני כבר מפסיד

כותב על הנייר כמה מילים

בסוף אגיש לך אותו

כמו שיר שלם

אולי אז הלילה יחדל מהתנכרותו

אולי אז, אוכל להתעורר בלי תחושת החמצה

אשאיר את החלונות כמו שהם