ונזכרת...
ונזכרת בך מביט בי ומבטך האוהב
מפלח את ליבי כסכין חדה.
ונזכרת בחיוך מבטיח השנים
ונזכרת בנו יושבים קרוב קרוב
אך עם זאת רחוק רחוק
ותמונתך עולה בזיכרוני...
ונזכרת בי מביטה בך ואומרת שזה נגמר...
ונזכרת...
ומצטערת...
כי הזמן בחלופו ממלא את האהבה
בלבך,
אולם בליבי היא לא שכחה...
והטעם... הו... הטעם...
של התקופה שהייתה..
שהיינו בה
אני ואתה...
והזיכרון מכאיב
והפצע מיום ליום רק יותר נפער
וליבי יודע רק בכי ועפר...
אתה בשבילי זיכרון שנשאר
ואני אצלך כבר נשכחתי זה מכבר
