ומכל זה תקומי
ותהיי פלא
הנה אני. קומה
אחר קומה
בסתר ובגאווה
אבנה אותך
ואצור ואעשה
אלוש לאחד
מכל החלקים. אאפה.
על אש קטנה ימים על ימים
ואז תצוצי
כמו ממראת-ים
ונלך בסימטת הנגב על מקל רחב
את תקומי וגם תהיי.
אני יודע.
יהי זה פלא.
ויהי.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נהניתי לקרוא. טוב להתמודד מול הסתירות שהמציאות סוטרת לנו. [ליצירה]
- [ליצירה] אופ כמה שמאוד יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] למטרות תעוד משאיר כאן לינק לראיון עם שלום גד [ליצירה]
- [ליצירה] הקריאה הקשה של השיר (בשל השימוש הרב באותיות כמו ריש וקוף וגימל שמקשים על קריאה זורמת) מכריחה אותך לקרוא את זה לאט ולהקשיב לתוכן. הכתיבה, המאוד-חושנית כופה את ההתחברות לסיטואציה. דוקא לסיום יש צליל מאוד נח ונעים. וכך גם תוכנו. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] / חחח נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] הו כל כך יפה כל כך ליאוראי [ליצירה]
- [ליצירה] הנה ההצעה שלי: הוא עמד בתחנת האוטובוס מחכה לקו הנכון שיביאו לעבודה בבית האבות. "היום שבת" אמרתי "אין אוטובוסים". הוא הביט בי משתאה בעיניו המלוכסנות, כיצד מסבירים בסינית את זמני הנסיעות? * ראיתי עורב שחור מקרטע על הדשא, כנפו האחת שמוטה. ניסה לעוף, ללא הצלחה. הוא הביט בי מתחנן, כמבקש את רחמיי, החזרתי מבטי, כאילו לומר כי אין באמתחתי שיטה לעוף עם כנף אחת שבורה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי זה הזכיר לי משהו שכתבתי פעם http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=2707&code=32 [ליצירה]
תגובות