ומכל זה תקומי
ותהיי פלא
הנה אני. קומה
אחר קומה
בסתר ובגאווה
אבנה אותך
ואצור ואעשה
אלוש לאחד
מכל החלקים. אאפה.
על אש קטנה ימים על ימים
ואז תצוצי
כמו ממראת-ים
ונלך בסימטת הנגב על מקל רחב
את תקומי וגם תהיי.
אני יודע.
יהי זה פלא.
ויהי.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה ופסימי במידה הראויה [ליצירה]
- [ליצירה] הדימוי של המטחנה הזכיר לי שיר של קוסמן הנה: http://www.tzura.co.il/tshsd/book.asp?arid=99 [ליצירה]
- [ליצירה] רציתי להגיב כבר אתמול ולא ידעתי מה לומר. אז אומר שזה יפה מאוד ככה כמו שזה. ואני מעדיף לחשוב שזה נראה ככה כי כך רצית ולא כי אין סורק. וזו לדעתי התמונה הטובה בשלישיה האחרונה. והחצאית והמים וזהו. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את השפה של איך זה כתוב עצור ואטום אבל עם מלים שעוד רגע הולכות להתפוצץ ולהיפתח לעולם בבת אחת ברוך [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר, גם אני הייתי רוצה לפרוש כנפיים ולחוש את מגע האוויר החם על שטיח- הדלתות הלבנות-קרות המקיפות אותי מכל עבר ברוך הבא [ליצירה]
- [ליצירה] על מי מדובר? [ליצירה]
- [ליצירה] מה שיותר מעניין זה ההקשר האחד שתחתיו נמצאים שתי הפעולות האלה. איך אותו זכרון גורם גם להקאה -פעולה המסמנת את סירובו של הגוף לקבל חומר מסוים לתוכו - וגם לבכי פעולה בה הגוף עולה על גדותיו ומראה לעיני כל את הרגשות הכמוסים. [ליצירה]
- [ליצירה] * מצטרף לאמור בתגובת מאיר. אגב לא ידעתי סמאדהי מהו. וכך מצאתי סמאדהי: מצב של תודעת - על שנוצר עקב מדיטציה עמוקה, שבה המבקש מתאחד עם מושא המדיטציה שלו. [ליצירה]
תגובות