ומכל זה תקומי
ותהיי פלא
הנה אני. קומה
אחר קומה
בסתר ובגאווה
אבנה אותך
ואצור ואעשה
אלוש לאחד
מכל החלקים. אאפה.
על אש קטנה ימים על ימים
ואז תצוצי
כמו ממראת-ים
ונלך בסימטת הנגב על מקל רחב
את תקומי וגם תהיי.
אני יודע.
יהי זה פלא.
ויהי.
[ליצירה]
(-:
אני מכיר אחת שעושה ממעידות כאלו, מטעמים.... אבל אני מה, אני בקושי יודע להכין עדשים...
נסתרות ומופלאות דרכי הכותב למצוא דרכים לעינו של הקורא.
[ליצירה]
למען הסדר הטוב
יש שיר אחר על צ'ט של ארז שנמצא כאן ולא עמד בכלל בפני שאלת הצנזור.
הנה
שיר אחר (גם של ארז) שצונזר מהאתר אך נערך עליו דיון בפורום יצירה. והוא גם הובא שם.
לטעמי, דוקא הוידוי האינטימי והשימוש בגוף ראשון הם שנותנים לשיר את עצמתו ובאיזשהו מקום הם שנותנים לו את מקומו כאן איתנו.
[ליצירה]
תודה צחית. כעת, אני באמת לא מרוצה מכמה דברים בשיר. כמו הבית האחרון שצריך להיות איכשהו הפואנטה של השיר אך מתפקשש באופן הכתיבה שלו.
גם את ההערה שהבית השני צריך להתחיל במילים "אז חציתי", לקחתי לתשומת לבי.
[ליצירה]
כן ילד, זה בהחלט נכתב כשעמיחי מהדהד לי.
זה זמן רב שחשבתי איך לשלב את הוריאציה שלי לשינוי ולאלוהים, עד ש זה הגיע.
אבל לך תדע, אולי אולי אתה צודק.
[ליצירה]
יש כאן כמה צירופי לשון ששווה לעמוד ולהתענג עליהם. (דורכת בתעיות..- נהדר) ציניות במינון גבוה (אני שואלת אותך (ואל תענה לי))
את כותבת אותו נהדר (אמנם - - הכתיבה שלך לא מדגדגת את סיפור האושר המנדריני שלו. שכתבת בשבילו. (היא פשוט צורבת-אש) )
ואחרי הכל, העצב שעולה מהקריאה מָבְכִּי ממש.
נגה נגה, שיהיה לך הכי טוב שיכול להיות. מגיע לך.
(ואני, הולך להסתפק באושר המנדריני שלי)
תגובות