לא מכחישה את הפחד.
פוחדת עד קצה העצם.
,מהרגע ההוא שלא אהיה שם.
ואתם תגלו ותבכו. אמא זועקת.
אני רואה את זה, ורק חנוק בגרון.
לא בוכה, אסור לבכות.
ילדות כמוני לא בוכות לעולם.
אבל בעולם הזה, דרושים שלוה ושלום.
זה כואב לעזוב את הכל.
לעזוב אותך!.
אבל כוח מסויים יש בי,
שאני מוסרת עם חיוך.
אותו כוח שגם אתם נתתם לי.
סלחו לי. סלחו לי. לא יכולתי יותר.
רק חנוק בגרון. וכוח כזה שאומר לכם להמשיך.
פחד מפני הצעד הבא.
הפחד ההוא.
רק לחוש את הטעם ההוא.
ולראות את האור הלבן.
כל כך קל עבורי הוא המוות.
ולכם ישאר רק הנטל.
ולא אחרת.
וחנוק בגרון חנוק וכואב וכואב וחיוך,
כי לילדות כמוני בשבילך, אסור לבכות!
תגובות