היא לא לבד אך בתוך עולם משלה
בתוך בועה קטנה עם מקום רק לה
מתעופפת באוויר בין ליד כולם
לא שומעים אותה וגם היא לא אותם

כל צחוק שלה הוא אלפי חללים
לא בטוח מזוייף אבל בהחלט לא מבפנים
היא ליד כולם אבל לא קרובה לאף אחד
משתדלת לצאת, לא טוב להיות לבד

היא מדברת וצוחקת
אחר כך יושבת וחושבת
כמה היא צוחקת
בלי לומר מילה

איך שלא תיסתכל
היא תמיד תימצא חסר
בסוף יושבת וחושבת
בלי לומר מילה

היא חוזרת חזרה אל תוך הצל
כל ערב אל ביתה שכוח האל
מרגישה שמכל צדידיה יש מראה
היא לא יכולה לברוח מעצמה

היא מדברת וצוחקת
אחר כך יושבת וחושבת
כמה היא צוחקת
בלי לומר מילה

איך שלא תיסתכל
היא תמיד תימצא חסר
בסוף יושבת וחושבת                                                                          לפעמים היא גם בוכה