הטרחת עט
בזבוז מילים
כתיבה לבטלה
כך כותבים הכל, במחילה
ואותי תוקפת חלחלה.
בעז דרומי
-
...סרפד ותה ורוח הקדים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] שפוך חמתך לא לבטלה לא לחלחלה כן למחילה כן למילה טובה! [ליצירה]
- [ליצירה] חח במקרה שלך, אי אפשר להגיד שזה סתם להטריח את העט, וסתם לבזבז מילים, ובטח ובטח; שזו לא כתיבה לבטלה! אתה כותב נפלא, ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חייב לך תגובה המילה ה 10 אומרת הכל. בדקתי. אל תשאר בתוכה. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה כמעט תפילה [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה נדמה לי ש הבנתי בערך.. אבל יש הרבה מה ללטש, לדעתי. כיוון שהשיר מתכתב עם התנ"ך מוכרחים להתייחס לתוכן ולדון בחוסר רחמים. אבל אני לא הולך לכתוב פה דברי תורה רק להעיר ש, למען האמת, לא ברור לי כלל מה המשפט "אנשים כמוני יודעים את השמים" קשור לעשיו? יצחק כן. אותו הקריבו לשמים. הוא מלאך. אבל עשיו כלכך רחוק מזה. איש ציד. חית שדה. השכינה אצלו במידה והוא ממשיך של יצחק לא נזקקת בכלל לשמים. הברכה שהוא היה אמור לקבל כממשיך הופעת אלוהים- רחוקה מלהיות רוחנית. יש עוד נקודות קטנות מסוג זה. יש לי בעיה להנות משיר כשהוא חוטא לפשט... דבר נוסף שהפריע לי הוא שהשיר נשמע מקוטע. כאילו הדבקת חלקים שנכתבו בנפרד- במיוחד בבית השלישי. לעומת זאת אהבתי את ההפתעה שבין הבית הראשון לשני. אבא מופיע פתאום. אלא שזה יוצר צפייה לאמירה חדשה ונדמה שאין חידוש בבית הזה. ובלשונך: אל תתני לו ללכת לאיבוד. [ליצירה]
- [ליצירה] מושלם. הלוואי וכולם ילמדו לכתוב כך. עכשיו אני גם מבין קצת יותר מזה משקלים, אבל אין לי מוסג איך שומרים עליהם. [ליצירה]
- [ליצירה] לא יודע. דיו שחור צלול.. אלול. ישן בתוך שבלול. לצאת? מרגיש מעט חלול. דיו שחור מהול. מים במים. אתה מבין? שנה וחצי כתבתי, זה פסק! אני מתאר לעצמי שהבעיה היא לא התוכן.. אף על פי שתמיד הרגשתי שאני סתם מבזבז מילים לבטלה. הגעתי לכתיבה ממקום של כאב והתמכרתי מעט. מאותו רגע שלא רק האופק היה ורוד אלא גם הקרקע.. השירים חדלו. לא מיד. בהדרגתיות. ) העט ילך עם מאגרי הדיו לדפים של אחרים? הו, הלוואי! את כל סוסי האש הייתי נותן במרכבות החך... אוסר את מיטב לשדי לכרם בלי גבול. במקדח (מילים?) הייתי קודח חור בבטון המחשבה. סדק קטן. ובורח כל עוד נפשי בי מפני להט הלשון ושוטיה. מן הסלע יזובו מים רבים ואדירים (אתה למשל, ישי שור) אל מעין הדיו הנובע יכרעו ברך אחרים וישתו לרויה. אני אגמע כמו גדי קטן. ואברח בחזרה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה הפריחה הניצחית האביבית והצלולה בהווה, לעומת הנוף המטושטש הסואן במרוץ הזמן האפור... [ליצירה]
- [ליצירה] כל שנותר לומר הוא: אמן. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי אבל.. אהבתי. לא הבנתי את המילה השנייה. וזה נשמע מעט ילדותי ובנלי עם הסרט המצויר. זה מאבד את האמינות, וכך אני לא אשמע לך: תתישב, תריח וכו' [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר לי שירי זלדה ככה: בבית הראשון המילה דם בוטה. (מילים כאלה אם מפזרים על ימין ועל שמאל מאבדים מעוצמתם) כאן תחליפי אותה. חולות זכוכית - אהבתי !!! חץ נושך? את מפנטזת, אבל מותר לך. כדאי שתפרידי בבית האחרון בין 'עורב' שורה 4 ל 'אך'. את חוזרת הרבה על ה"לו רק" וזה מצויין. ("ו-לו רק" ה ו' ממש במקום) בשיר כזה אין כמעט מקום לדיוקים. בקשר למה שאמרה תחיה(?) אז משוררים של היום לא יותר חופשיים. בכלל לא. אני משוכנע שריה"ל היה נשאר משורר גדול גם בתקופתנו אנו, המודנית. כמוהו שאר אבירי השירה, כותבי החרוזים, המשקלים והכבולים בכללי שירתם למניהם. להפך נראה אותך, אותי וכל כותב מודרני כזה או אחר כותבים כמוהם... רק אז תוכלי לדעת שכתיבתך מודרנית ומשוחררת באמת. (למרות שזה לא מחייב) כותב מודרני היום - טוב עדיף לא לדבר. [ליצירה]
- [ליצירה] זו לבטח ירושלים. אחח! עושה לי חשק לגשם. [ליצירה]
- [ליצירה] ?!?!?!?!? [ליצירה]
תגובות