[ליצירה]
יפה
סתם מעניין שיש בכתיבה מתרשלת (במובן הטוב) איזו השלמה מפוייסת עם החיים. זה מתבטא בסוגריים (או השד יודע איפה) ובסלנגים.
מן הלך מחשבה שירית כזו, שנשמע כמו: ראינו את הכל -- שמענו את הכל-- ספגנו את הכל-- עכשיו לא נשאר אלא לחייך.
בזמנים אחרים אני עלול להתעצבן.
מה הזולות הזו, שיש בה יאוש מהמילים ומהשיר?
הפשטות המופרזת הזו, שמאבדת לשיר את ערכו הספרותי?
ואותו חיפוי בצורת מילים לועזיות או שמות(השד יודע מאיפה)
אלוהי השירה יודע ש-???
[ליצירה]
אוי לו לדור שאלו רבניו. קרן הרבנות ירדה. הרבנים אינם מוכשרים עוד להנהיג את הדור. "עניי עירך קודמים"
הרב חייב לדעת מה קורה עם בני משפחתו דבר ראשון.
אבל אנחנו רואים הרי מי כונן את הממשלה? הרבנים.
כמו במדבר - גדולי ישראל, המרגלים, הוציאו דיבה וחז"ל אמרו, שהיו צריכים ישראל למחות בהם. והם הרי היו דור עבדים, ובכל זאת.
מאיר אתה עוד עדין ובכלל לא מחוספס...
כל אחד יבור לו רב כלבבו. יחי הרב פרידמן!
[ליצירה]
מאוד מאוד
דעי שאהבתך מחלחלת למרות הכל. זה טבעי ויפה לרצות להעניק ולקבל חזרה, אך העולם אינו מושלם. מטרתינו היא איפה להעניק מתת חינם, לגמול חסדים
להוסיף אהבה על שנאה, ובאשר לשכר.. לו אדם אחד יפרכס מעט ואטימותו תיסדק יהיה זה שכרנו.
[ליצירה]
אז - האם זה סימן לסוף כותב הסתרים? סתם סתם..
הרעיון ברור מאוד למרות הדרך המסובכת.
אכן, עת מעשים וביתר שאת. רק נדמה לי שהכאב עוד טרי מדי, אבל הקריאה נכונה וטובה!
אני משנן: "החזיקו חבלים, לשארית המחר
קשרו קשרים, הנביטו הזרעים"
סתם שאלה: האם הפנים אל פנים נקרא בעינך מעשים?
האם יש לזה סיכוי או קצת תלוש מהמציאות וחלמאי.(למי שמאמין שמשאל הליכוד הוכרע בעקבות הפא"פ)
[ליצירה]
אהבתי
השורה האחרונה קצרה מדי ונתקעת. מעבר לזה אהבתי. לא הבנתי בבית הראשון: יכול להיות בין אלפי אנשים או בתוכך? הרי את מדברת רק על מקום אחד: הוא שבתוכך. תעבדי על זה. וזה לא קטע אלא שיר.
תגובות