[ליצירה]
שירה או שיר בדיחה? (זה רציני בשביל בדיחה ורדוד בשביל שירה. ) אולי רמת מציאות מסויימת. מי שרוצה לחיות לו כך... שיקשקש בזנב.
אם אתה באמת מסכים עם תומרית ק. חבל. כי אז אתה רואה את היצר מין כמשו שצריך להתחמק ממנו.
ואומנם יש הרבה אנשים שאצלם סקס הוא ברמה החיתית. להביט בכלבים זה עוד נסיון עלוב להשלים עם מציאות לא מוכרחת. סוג של בריחה.
ואם זה באמת רק בדיחה.. נו, כל אחד וההומור שלו.
[ליצירה]
אתה חוזר על הטעות של אלה אשר מתוך תשוקה לקרב את התורה לשפת החיים שלנו, משתדלים להראות עד כמה גם התורה תואמת את החיים האנושיים. איך גם התורה דואגת לחלשים. איך גם התורה מכבדת נשים. איך גם התורה מוסרית.
לכן הגעת למסקנות מוטעות. התעלמת מנתונים שאינם "נחמדים", תוך "עיגול פינות" לכיוון תפישת העולם הפרטית שלך.
מי שמך לחלק ציונים לדמויות בתורה?
האם אתה באמת מאמין שעם ישראל כ"כ דבילי לעבוד עגל שאין בו עוצמה אמיתית ומוחשת?
אם העגל מזיק ושלילי אז מדוע בעקבותיו יש בית מקדש סופר מוחשי בו מעמידים כעין צלם - "כרובים" ?(הוכחה לכך שהקב"ה מתייחס לע"ז בשיא הרצינות אפשר למצוא בכך שהקב"ה מתיחס לצלם שהעמידו בהיכל כאחות צרה לו.)
האם נשמע לך הגיוני שמשה רבנו שלא אכל ולא שתה 40 יום עם אלוהים ושליחו הנאמן היה אלים?
האם יש לך גם בקורת כזאת כלפי הקב"ה?
אני שם לב שיש לך שאלות מאוד טובות, אך היחס שלך לתורה גורמת לך לעוות את הכתוב. את השאלות עליך להפוך לתשובות.
מעבר לזה אתה מתפרש פה על יותר מדי נושאים, שכל אחד בפני עצמו הוא בומבה. מצטט יותר מדי ומעייף את הקורא כשאין מסקנות (אמיתיות) באופק.
[ליצירה]
נסיך קטן V
וגם זה שווה. קצת קשה לי עם שורות 2-4 במילה האחרונה: של השמיעה,
יכולת ההקשבה,
ראשה
נפשה
זה הופך למיגע. וגם אם תוכל יותר לחלק לבתים.
ועדיף שלא תשבץ חרוזים בודדים ובמיוחד לא חלשים כגון: "תזכר
להתבגר"
מעבר לזה אהבתי, וזה מאוד יפה ומיוחד.
[ליצירה]
אהבה ההבנה שלך שמילים- - -
היא נותנת לך את הכוח ליצור איכות בתימצות.
היא גם נוגעת בנקודות עדינות בסרטוט מהיר.
היא זו שעלולה להכשיל אותך ( כאילו את רוצה להחזיר את המילים לאחור; את הפרפר חזרה לגולם)
[ליצירה]
אבל לפחות אמונתו חזקה. ולפעמים צריך דוקא לחכות בנקודה אחת ולהאחז בסלע אחד .בצור אחד(!) לכן האמירה על הצורך בהשקעה לדעתי מכסה על אמונתו שהוא אפי' לא יודא בדיוק מי ומה ועומד ברוח איתן. לדעתי היית צריכה לסיים בנימה של כליל אמונה.
[ליצירה]
אמת
החרוזים דורשים... אבל מה אני מדבר. כל-כך נהנתי- חזק ביותר במיוחד 'הליליות- ביחד' אתה הנצחת בשיר הזה רגעים היסטוריים נדירים: משל איש אצ"ל כתב שיר.. אני מדפיס אותו לזכרון: חולצה קרוע, דוקרן.. ושיר!
[ליצירה]
ברגע שכתבת "הוא" אז הקורא מצפה לדעת מי הוא זה. את לא מספקת לו אפילו רמז בדבר הזהות שלו .
המשפט "הוא ממשיך בדרכו" חוזר שלוש פעמים ואמור היה להיות מועצם כל פעם מחדש מרגש וסוחף (Pאחרת זה מיותר). ה"אך" הוא ממשיך... חסר את הגורמים שיפתו אותו לא לעצור.
תגובות