ואני לא מכה בסלע עד זוב דם
אבל גם לא הולכת
אני נשארת כאן
באין ציפייה שקוע מבטי בים
יודעת: זוהי רעות שמש
ואין לך הרבה זמן
שובי על סביבותיך
ותתרחקי מכאן
זהו נטע שוטה צבוע לבן
קחי בידיך את המעדר
ועקרי אותו מהגן.
* בהשראת רחל כמובן
הפרפור -
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אתה פשוט מבריק אני תמיד מרגישה את עצמי שם כשאני קוראת את השירים שלך [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד. מזדהה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] אולי הכנפיים הם כדי שנוכל לבחור להישאר, לפחות בראשית צמיחתם, כשלאבא יש עוד דבר אחד להסביר שיר מדהים, באמת מופתי [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי תפסת דיוק כה מושלם, שכל שינוי אות יהיה כמו לשנות תו בניגון. "בסיפורך" בסוף השיר מושלם בעיני, למשמעות שאני תופסת בכל אופן. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים בצלילותו ובתחושת היופי המרחב והאושר שהוא מעניק...כל הכבוד [ליצירה]
- [ליצירה] יפה יפה [ליצירה]
- [ליצירה] ואו מזמן לא היכה בי שיר בצורה כזאת עדינה ומפלחת... את כותבת מדהים! [ליצירה]
- [ליצירה] השלמה עצובה ויפה [ליצירה]
- [ליצירה] כי כבר הפסקנו לשים לב שאנחנו צורחים פנימה [ליצירה]
- [ליצירה] הכתיבה שלך נוגעת תמיד במקום עמוק מאוד.. עכשיו הדבר הראשון שחשבתי זה, מתי תעשה מזה סרט? ואז הבנתי שאחרי קריאת השירים שלך אני חווה את הקתרזיס שבסרטי אהבות קטנות ועצומות כאלה כמו ב"אחרי הזריחה"..... [ליצירה]
תגובות