לא ברור ולא ידוע

כי עבר יום ושבוע

והגיע יום הדין

אך לצערו אין מבין.

מטה הראש מוטה

כחרפת הבן החוטא

כבוש בקרקע הקשה

נחרד לקול איוושה.

אחר

קורא בפסוקים העתיקים

אשר כה מחזקים:

סורו ממני מחשבות

פרחו לארץ תלאובות!

חיזרי נא התקווה

הפיחי בעוז אהבה