אני כותב את שארית יומי
על דף כחול.
וכשאבוא במרומים
יהיה מונח לפני העליון
ויקרא משיריי.
על זאת תקבל כך
ועל זאת כך
והנה זו ששברת את ליבה
אך הנה מעשה צדקה
ופה הרהור עבירה.
כך, כשעובר אחר דברי הימים
ימיר את הכל ב
אהדת קוראים.
[ליצירה]
מסר עקר.
אני מבין מה שאתה אומר אבל לא זאת הייתה כוונתי. הרי, אתה השתמשת בדימוי של שנת לימודים כתיאור הרגשתך. "חדרים" ו"פרוזרורים", יש בלב. מכאן ההשאלה. נכון?
אם כך- זה נכון וידוע ששנת לימודים אקדמית נפתחת באוקטובר אבל זה לא משליך על מצבך שלך (על המצב האמיתי שבו אתה שרוי ומשתמש באקדמיה רק כמטאפורה).
מבין?
לכן, הסיום הזה לא מספק ולא מספיק (לעניותי).
תגובות