ליל ט' באב עיר הקודש חברון כך וכך לחורבן המקדש מהלכות רגליי בדרכי עיר מדדות בין אבנים לוהטות נוזלות אש ומים עם ציפור אחת שבורת כנף עיניה יורדות מים או דם ובין סדקי קרח ומראות של שכבות האבנים אני נערה יהודיה מביטה בי בעיניים גדולות עיני החיה הנברחת והעגל הנשחט דבר יום ביומו עיניים לאלפים, עיניי שלי קמות להביט והן יורדות מים או דם ברחובות חברון ואין קול, לא עונה ולא שואל וכבר אין צעקה וגם אנקת המוות הוחרשה זה מכבר ובין מרצפות חברון הלוהטות יש רק רוח אחת מיבשת על אבן שלולית מי דמעה או דם ועוברת בינות הרי חברון בינות זית לגפן בוערת ולוחשת לפני בחושך כאן אני נערה יהודיה עיר הקודש חברון כך וכך לחורבן המקדש