ושוב, אני מוצאת את עצמי, לבד, חושך, עצוב, שוב מצאת סיבה ללכת, הפעם- לבלי שוב. ושוב, אני מתגעגעת, חושבת, בוכה, כואבת. שוב, עולות צרור שאלות- למה? מה קרה? איך? ושוב, החלל הריק מסרב לענות. שוב, אני אומרת שהכל בסד, יהיה טוב, יעבור, נסתדר. ושוב, לבד, בחושך, ועצוב. שוב.