עומד מול התערוכה
מיוחדת מקורית
שנות חיים עוברים מול עיני
איזו תערוכה מסודרת
מאורגנת
מתוייקת
עובר
מביט היטב
מסדרונות ארוכים ארוכים
חדרים אלפים
קומות ובניינים
לבד
עובר לאיטי
אחד אחד
מביט
ומתבייש.
[ליצירה]
אי אפשר...זו ספריה של כולם...אין מצב שיעיפו אותי מכאן.
החברות שלי כל הזמן אומרות לי שאני יותר מדי--ואני מכורה..וסתם בנות שעוברות פה שאני בכלל לא מכירה אומרות לי גם : "את כל הזמן פה,את יודעת? נראה לי שאת מכורה.."
דההההההה
[ליצירה]
נחמד.רעיון ממש נחמד.
אין לי זמן ליאורה להגיב לך כ"כ....סורי.
כי אני עכשיו בלחץץץץ המטורף של המבחנים.
נשתמע כבר..אולי מתשיהו בחופש.....בסיום כל הטירוף הזה...כל טוב
ותודה לך על הביקורת שלך
עטרת
[ליצירה]
הבעיה היא שצריך הרבה זמן וכוחות נפש לעשות התבוננות-ופה היצר הרע לוקח את התפקיד,ואני מתעצלת, כי אני במרוץ הלימודים, עבודות, חיים...ואין זמן, ואין כוחות לעצור הכל, ולהגיד-O.K עכשיו הזמן להתבוננות.
בייחוד שבפועל זה לא שאני עושה עבירות שחבל"ז,אלא דברים קטנים-(שהם בהחלט משמעותיים) ואז אני אומרת לעצמי-עזבי אותך,את עושה מצוות,את לא חוטאת בטירוף,אז לא נורא שאת לא עושה התבוננות,כולא מה זה..
ועוד דבר,שאני כשאני קובעת זמן לעצמי לדיבור עם ד' (יענו התבוננות), אז תמיד בזמן הזה-כלום לא יוצא לי,ואני מרגישה באמת מדברת אל ה--ריק, ח"ו, זה כמו שכשהייתי בכותל רק לזמן קצר,כי הייתי חייבת ללכת-רק אז הלב נפתח,וכששבוע אח"כ באתי במיוחד-כשכל הלילה היה פנוי להשתפכות הלב- כלום. נאדה.אמרתי כמה פרקי תהילים,תפילת ערבית-והלב לא נפתח!! איזה באסה!עד שאתה הולך,ומשקיע-זה לא יוצא. רק כשאין זמן,או אתה לא מוכן לזה-פתאום הלב נפתח.
...מה עושים??
עטרת
[ליצירה]
לא יודעת. מישום מה זה גם נראה לי שיר..איך אומרים..לא משהו מבחינה דתית...לא צנוע מי יודע מה..
נראה לי שזה מתאים אם תכתוב את זה לאהובתך, ולא לכולנו...(למרות שבתור בת זה לא כזה מפריע לי..מפריע לי יותר שבחורים טובים קוראים דבר שכזה.)
עטרת
תגובות