למדני לקבוע עיתים אל הזמן
כמו אותה לטאה הלואטת לסלע
על מה שהיה וחלף ונטמן
במרחב שבין מטה ומעלה.
(בית-הכנסת בסוסיא העתיקה, ז' סיוון ה'תשס"ד)
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי מאד נגע לי... [ליצירה]
- [ליצירה] בס'ד אולי זה לא קשור אבל זה הזכיר לי קטע משיר מאוד אהוב עליי של לאה גולדברג : "...לבל יהי יומי עליי כתמול שלשום לבל יהי עליי יומי הרגל" אם ואולי נשים יותר על מה שהיה יהיה ועכשיו אולי לעולם לא נרגיש מורגלים לחיים. מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] למה? (לא משנה. שאלה מוזרה, כשחושבים על זה.) למדני לתחום את העיתים, אליל הזמן כמו אותה צפרדע הקופצת מאבן לאבן בלי לפתוח שום קופסה טמונה לחלוף הלאה לשכוח את התמונה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה ממש לאה גולדברגי. וזאת המחמאה הכי גדולה (כמעט) שאני יכולה לתת. [ליצירה]
- [ליצירה] --- כהרת אגב, יש בבחנה בין כתיבה לבין פירסום. קשה לי להבין את התמיכה בפירסום יצירות עצובות לחלוטין. את נתינת הפומביות להן. (יותר מאשר את עצם הכתיבה) [ליצירה]
- [ליצירה] --- אך בסוף אתה נשאר כי זה המקום שלך אחרי הגלים בים, המלטפים, המבקשים, אחרי מעלה ההר, הלוקח, הפורח, אחרי המקום הסודי הזה שנמצא מעבר לאופק, שבכולם הייתי ואל כולם ברחתי, חוזרים. ===== הרעיון הזה חסר. [ליצירה]
- [ליצירה] זה את כתבת או איזה רב? כשאני כותב משהו, אני חושב איך היה ה' מרגיש אם היה קורא אותה. יש כרגע יצירה אחת שלי שאני לא שלם איתה (נכתב בשיעור גמרא) [ליצירה]
- [ליצירה] --- קרן, שיפוץ לא היה עוזר. התסריט היה חסר תוכן תורני מדי. נטול כמעט. ולא מתוך השקפה תורנית. 23 פרקים, עם עוד עשרות מתוכננים בראש, ושום תורניות. [ליצירה]
- [ליצירה] הסגנון הוא של שיר-בדיחה, קליל שכזה אבל יש בזה הרבה עומק. מאוד אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- אני לא יכול לתקן את העולם, אבל אנחנו כאן. ותיקון עצמי זה גם תיקון העולם. --- אבל אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- תוריד את הפסיק מהכותרת. [ליצירה]
- [ליצירה] --- קסום. [ליצירה]
- [ליצירה] --- אה.... לכן התעלמתי מכל השיר, שפתאום ניתץ את מה שחשבתי שעולה מהשורה הראשונה, והסתכלתי עליה כפי שראיתי אותו מלכתחילה. [אבל אהבתי את מה שהבנת מ'אוכל את השקט. מתקיים.'] [ליצירה]
- [ליצירה] --- :) [ליצירה]
תגובות