וַאֵרֵד מִמְקוֹמִּי עָל כּסֵא הָכָּבוֹד, וָאַשֶׂים לָךְ עָטֱרֶת זָהָב עַל רֹאשֵׁךְ וְהִלָה תַעֲטֹף זֹהָר גוּפֵךְ וְתִהִיי בְּעֵינַי כְּכָלָה. וָאֵקָח אֵת יָדֵךְ הַקְטָנָה, מְתוּקָה וָאוֹבִיל אֶל בֵּיתֶךְ הָחַדָשׁ, אֲשֵׁר שָׁם מְחָכֵּה לָךְ אוֹהֵב וְנִרְגָשׁ אֳלוּף נְעוּרַיִיךְ. נכתב בב' אייר התשס"ד