נכתב ע"י חברתי מהמדרשה סיוון שטרית
פרפרים לבנים, צהובים וסגולים,
מנגנים מנגינות של אביב,
פרחים אדומים לבנים וורודים,
מנגנים מנגינות של אביב.
מיתרי לבבי נרעדים למראם,
המאיר, הנפלא, השובֶה,
מתנגן לו ניגון בתוכי,
החוצה לפרוץ הוא רוצה.
האדמה מתקשטת ואני מתרגשת,
שלל הצבעים, הרוחות הצורות.
בחרדת קודש אלטף כל פרח,
בהתפעלות אביט על כל פרפר.
מנגנים מנגינות של אביב,
סוחפים אותי לריקוד,
ריקוד מקפץ, מדלג, משמח,
מביע התרשמות, פליאה,
רגשי תודה על יופי הבריאה.
המון מרבדים בשלל צבעים,
מכסים, מקשטים את ארצנו,
צהוב וסגול ואדום וכתום,
חגיגה של צבעים לנגד עינינו.
מיכל ניצוץ
-
אדם יכול להפוך את עולמו של השני ע"י חיוך או מילה טובה
וזה משהו שאני מנסה לקחת על עצמי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי מאד בס"ד הגמדים של שלגיה לא נשכחו לגמרי בזכותך :) הכתיבה שלך בטאה את המחשבות שלי לגבי כל מיני סיפורים וחוויות מהחיים. להיות שחקן משנה בסיפור של מישהו אחר ולעשות את תפקידך כל עוד זקוקים לך ואחר כך ללכת לדרכך. פעם זה הרגיש לי כואב והיום אני יודעת שגם לגמדים יש סיפור חיים משלהם ובו שלגיה היא השחקנית משנה ואחרי הסיפור שלה ממשיכות החוויות שלהם והיא הסיפור שחולף. זה עניין של הסתכלות. אולי הגמדים מחכים פשוט למישהו שיכתוב את האגדה שלהם. [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד אילה: זו ממש לא ציניות.אני כתבתי בנוסח אולי ציני. אבל הרצון שלי להכיר מישהו שהתורה היא המרכז בעיניו הוא אמיתי. תודה על התגובות [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים יש לך כשרון לתאר דברים בצורה שגורמת לקורא לרצות לחיות את השיר [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד רונית יקירתי א"י תדע בעז"ה שישראל אוהב אותה מספיק. שהוא לעולם לא יוותר עליה בליבו,בעז"ה גם לא במעשים כי היא והוא הם אחד.לא שניים.ואדם לא יוותר על חלק מנשמתו. דווקא עכשיו אחרי שדברנו אתמול בערב על זה שאנחנו שמחות שנולדנו בארץ ולא חווינו את השואה אני מרגישה שהשורשים שלי כאן ועץ לא יעקור את שורשיו כי בלעדיהם הוא ימות.וה' ישמור על עמו ועל ארץ הקודש שנזכה להרבה סיעתא דשמיא. אוהבת מיכל [ליצירה]
- [ליצירה] אני שמחה מאוד שהתחלת לכתוב כאן יצירות שלך כולם לשים לב לפניכם כותבת מוכשרת ביותר כדאי לכם לשים לב אם מתפרסמות יצירות נוספות אוהבת מיכל [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים אהבתי מאוד מה שכתבת תמשיכי לכתוב אביטל חברתי משכבר הימים תדעי שכל אדם פה יכול לקבל ממך המון יש לך הרבה מה לתת המשיכי כך אוהבת מיכל [ליצירה]
- [ליצירה] לאביטלוש היקרה חברתי משכבר הימים(נדבקתי לביטוי) ולכל המגיבים: אני חושבת שזה כ"כ נכון מה שכתבת.(ומאוד יפה איך שכתבת). אדם לפעמים עובר דברים לא קלים בחייו,אנשים שהוא אוהב מתים.דברים שהוא רצה ואינו יכול לעלום להשיג. אף אדם לא בוחר להיות יתום, נכה אבל בתור אדם מאמין הדבר שהכי יכול לעודד זאת הידיעה שיש מישהו למעלה שמחזיק לך את היד ומכוון אותך. ולפעמים אתה לא יכול לראות את הטוב שבזה כרגע ואולי גם לפעמים לא תוכל לראות את הטוב אף פעם, אבל טוב שבעיניים שלנו אינו בהכרח מה שטוב באמת. אין לנו דרך להבין את החשבונות של הקב"ה,אבל צריך לזכור שה' מוביל אותנו בדרך שתבנה אותנו בצורה הטובה ביותר. תזכרי תמיד להתעודד ולזכור שאע"פ שיש אכזבות יש לך גם כ"כ הרבה דברים לשמוח ולהודות עליהם לדוג': יש לך חברות שאוהבות אותך כמוני... :-) מיכל [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד זה עצוב וכל כך מזכיר לי את "יום השנה" שלי. השנה יותר מכל זמן אחר בחיי.(כשהיה לי זמן להביט בתוכי-לאורך המדרשה). ממש כואבת לי המחשבה שאני פוגשת אותו רק יום בשנה ועוד בערב יום ההולדת שלי.זה כאילו הוא כל שנה מחדש מאחל לי יום הולדת שמח. מסתכל עלי בעיני אב אוהבות וגורם לי להרגיש שבעצם גם כשאני לא בקבר עצמו, הוא איתי.משקיף עלי מלמעלה ועוזר לי. אני בטוחה שכמו כל אבא שהיה רוצה לשמור על ילדיו מכל רע, גם הוא אי שם שומר. אני אף פעם לא לבד. [ליצירה]
- [ליצירה] אביטלוש יקירה וכל המגיבים החמודים.תודה רבה על התגובות. רק רציתי לפרסם שלא אני הכותבת אלא חברה מאוד טובה שלי שלומדת במגדל עוז. מסרתי לה את תגובותיכם ועשיתם לה את היום [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד לרונית היקרה: תודה על שהפנית אנשים לקרוא את היצירה שלי. קטונתי מלכתוב כמוך(כל אחת וסגנונה). מקסים ממש. אני שמחה שיש לי חברה כמוך!!! אוהבת מיכל [ליצירה]
תגובות