נכתב ע"י חברתי מהמדרשה סיוון שטרית פרפרים לבנים, צהובים וסגולים, מנגנים מנגינות של אביב, פרחים אדומים לבנים וורודים, מנגנים מנגינות של אביב. מיתרי לבבי נרעדים למראם, המאיר, הנפלא, השובֶה, מתנגן לו ניגון בתוכי, החוצה לפרוץ הוא רוצה. האדמה מתקשטת ואני מתרגשת, שלל הצבעים, הרוחות הצורות. בחרדת קודש אלטף כל פרח, בהתפעלות אביט על כל פרפר. מנגנים מנגינות של אביב, סוחפים אותי לריקוד, ריקוד מקפץ, מדלג, משמח, מביע התרשמות, פליאה, רגשי תודה על יופי הבריאה. המון מרבדים בשלל צבעים, מכסים, מקשטים את ארצנו, צהוב וסגול ואדום וכתום, חגיגה של צבעים לנגד עינינו.