ונרחץ, ונלבש את בגדי הלובן

ומתוך העפר ראשנו יתנער

לבנו ישכך מעט

ועינינו הבוכיות יפקחו אל

עולם הבא חדש ישן

שלמעלה מן הזמן

נתענג מזיו חמדת ימים

ונשתוק את הנחת

עד בא השמש הימה

אז נשיל בגדי פאר

תמורת שק ואפר

לבנו יבער בכאב

עת עינינו עשנות

ונזעק עד אין קול עד

 אין כל

 

כי  מעפר באנו

ואל עפר נשוב