"אין דבר העומד בפני הרצון".
אבל הרצון לא מספיק חזק.
אני אומרת:"בעתיד"!
אך איני מתחילה בהווה..
מאיפה יבוא לי הזמן??
השיגרה!:
אין זמן!
מאיפה להתחיל?
אולי בעתיד נתחיל...
אבל אני יודעת ש:
"אם לא עכשיו-אימתי???"
ובכל זאת...איני עושה דבר..
[ליצירה]
ממש חזק!
קשה וכמובן-נוגע.
אבל אל לנו לשכוח שבידינו לעשות דברים ולהשתמש באמצעים המותרים,אבל לא בכוח.
בסופו של דבר לא אנחנו אלו שקובעים,יש מי שמכוון את הדברים וצריך לקבל הכל באהבה.
בע"ה רק בשורות טובות,ישועות ונחמות.
.ו.
[ליצירה]
נשמת-
אולם אנו,
שאנו אנשים מתורבתים ומכובדים ואיננו מדברים בשפת רחוב, כך אני חושבת שראוי, אף שזה לכאורה לא נראה יפה לעין,
לא יעלה על הדעת שיהודי במדינת ישראל ידבר בשפה עממית, רחובית, שלוחית ועוד תיאורים כגון אלו..
מקוה שדברי הנ"ל ברורים כשמש.
ועכשיו.. אנחנו 'כולים לדבר לשפתה'רחוב המצויה ש'לנו.
: )