זיכרון שחוזר
ימים ולילות
הייתי יושב, מחכה..
אך לראות--
הרוח, הקודש,
זכות התפילה.
הדממה והרגש
והאויר הנישא...
להתבונן, לחוש, לדעת
ולזכור!:
אולי שוב רגע כמו זה
לא יחזור.
להרכין את הראש,
לכנס את גופי.
אז-לנשום את אותם רגעים
מרוממי הנפש...
עילאיים---
ולהרים הראש, ולזקוף הגב.
להרגיש ולצעוק:
"אינני כואב!"
עוד אשוב אל ביתי,
מסבלי הגלות.
עוד אחיה התורה,
עוד ארגיש הזכות.
הזיכרון הרחוק..
הרחוק בי שקיים,
יהפך להווה.
להווה-לעולם...------------
תגובות