בסיעתא דשמיא
,המלאך הקטן פרש כנפיו
.היאך בהם להשתמש ידע
,הכל קרה לפתע ובטרם עת
.מדוע מעופו לא האט
,ארז בקפידה את מזוודת חייו
,הצרה מלהכיל
.ומיהר עם עצמו להיעלם
,המציאות נכמרו פניה
.והוא איננו מוגבל עוד בין ידיה
,בחר "בחיים" וודאי
.אלה הטובים מידי
,חוט בלתי נראה נמתח בין שמיים לארץ
,חשים אנו בו
.מנסים לאחוז בו לשווא
,נותרנו כאן בודדים וכאובים
..ביודעינו- מעתה דמעות ירצפו את מדרכות חיינו
נאספים אל הזמן
..נשאבים אל הריק
כדי לראות את הזריחה-צריך להשכים קום
...וכדי לראות אותו שוב??ושוב
