אדם הולך בצילו,
לפתע נגלה אליו אור,
הולך האדם בעקבות האור,
ועם כל צעד האור גדל ומתחזק.
לפתע,
האדם נופל.
האדם אוחז בקצוות האור
שנשלחות אליו
ומטפס.
טיפס האדם והגיע השמיימה.
שאל האדם את אלוקים:
"איכה?!"
[ליצירה]
הו. יש לי על זה תגובה ארוכה. אבל אולי אני אשמור את זה להודעה פרטית.
רק בעקרון הכללי - בנאדם צריך לעשות השתדלות ולא לסמוך רק על אחרים.
ולפעמים אסור לסמוך בכלל על אחרים.
[ליצירה]
"לא בדברים שמחוץ לנפש
לא באוצרות חולפים ועוברים
בלב האדם פנימה
נשמעים צלילי עוגב
של הטוב היפה האמת והצדק
שם האושר שוכן."
(הרמב"ם)
וואו. תודה לך סוערתי.
תגובות