אדם הולך בצילו,
לפתע נגלה אליו אור,
הולך האדם בעקבות האור,
ועם כל צעד האור גדל ומתחזק.
לפתע,
האדם נופל.
האדם אוחז בקצוות האור
שנשלחות אליו
ומטפס.
טיפס האדם והגיע השמיימה.
שאל האדם את אלוקים:
"איכה?!"
אֶלְזַה .
-
"תאר לך בית קטן עם גדר צייר לך כלב ילדה ואישה"
-לולה-
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני עם הסוסה. קשה לחדש, כי נדמה שאת הכל כבר כתבו. אז כותבים רגש, שאולי כבר נכתב קודם, אך בכל פעם הוא נכתב אחרת. עם הנימה האישית של הכותב. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני חושבת שכל אחד יכול לעמוד בפני עצמו, אבל מבחינתי זה רצף. ולכן הכל הובא ביחד. ולגבי החיבור - המשותף ביניהם הוא משו מאוד אישי. הגיוני שזה יראה לך לא משו. בשבילי הכל צריך לבוא ביחד. ובסדר הזה דווקא. [ליצירה]
- [ליצירה] הדבר שם בצד נראה כמו כובע טמבל. :) חביב. [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר לי מחול מודרני משום מה. את הכי הכי, כבר אמרתי לך? [ליצירה]
- [ליצירה] את משו. עדין, קולע. [ליצירה]
- [ליצירה] האירו את עיני שאפשר גם לכוון את זה לכל אבא. כגון אבינו שבשמיים. קצת רוחניות לא תזיק. :) ו..תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] * נקודות מבט. יפה. שונה מסיפורי צבא רגילים. :) [ליצירה]
- [ליצירה] אין לי מה להוסיף עוד על כל התשבחות של כולם. זה נגע, עמוק.. תבורכי על הכישרון. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על העידוד! עכשיו אני אוכל להמשיך ללכת יחפה אבל אני אהיה גאה! :) אחלה, באמת יצא טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] משום מה בכל הקריאה הרגשתי כאילו יגיע בוקר שבו היא פשוט לא תקום.. זה כאילו הלך לקראת זה. שמחתי לקרוא שלא. צריך לחייך, ואז זה ישפיע בפנים. בדוק. כתיבה יפה, זורמת. [ליצירה]
תגובות