אדם הולך בצילו,
לפתע נגלה אליו אור,
הולך האדם בעקבות האור,
ועם כל צעד האור גדל ומתחזק.
לפתע,
האדם נופל.
האדם אוחז בקצוות האור
שנשלחות אליו
ומטפס.
טיפס האדם והגיע השמיימה.
שאל האדם את אלוקים:
"איכה?!"
[ליצירה]
לדעתי דווקא הפשטות והחוסר שלמות (מביחנת מראה הציור) מדגיש את מה שנראה לי שסוסת אור מנסה להביע.
עפ"י הכותרת, חשקה נפשה לשבת מול מדורה לאור הכוכבים ולנגן.. ואולי החוסר בפרצוף אמור להראות שהיא עוד לא בטוחה מי היא רוצה שינגן. (אני מקווה שפירשתי נכון..)
לדעתי הציור נשאר כרישום בעפרון בגלל שפשטות שבמה שצויר.. נגינה בכזה מצב זה דבר כ"כ פשוט, אך ממלא מאוד.
אולי הציור לא שלם כי היא מרגישה שחסר משו במעמד הזה, והיא עוד לא בטוחה מה.
כואב לי נורא שמגיבים כ"כ הרבה תגובות לא אוהדות ליוצרת אחת.. ולצערי זה לא הפעם הראשונה שמבקרים אותה כ"כ.
לדעתי היא יוצרת מוכשרת בהחלט. צריך פשוט לנסות קצת להתעמק ולהבין יותר מה היא מנסה להביע.
כל הכבוד לך סוסה על הפירסום של היצירה הזאת. אהבתי אותה מאוד.
[ליצירה]
משום מה בכל הקריאה הרגשתי כאילו יגיע בוקר שבו היא פשוט לא תקום.. זה כאילו הלך לקראת זה.
שמחתי לקרוא שלא.
צריך לחייך, ואז זה ישפיע בפנים. בדוק.
כתיבה יפה, זורמת.
תגובות