היא-
מדברת בלחש,
כמעט ולא שומעים,
מלטפת אותנו
עם מילותיה,
עם קולה הרך.
עם מבט חודר,
ולעיתים מעורפל,
נכנסת עמוק עמוק
לתוך הנשמה.
ואני-
עומדת בצד
מביטה
וכ"כ כ"כ רוצה
רק לרגע
להתחלף
להיות כמוה
להיות אהובה.
אֶלְזַה .
-
"תאר לך בית קטן עם גדר צייר לך כלב ילדה ואישה"
-לולה-
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי.. יש בלאגן - ואת לא חלק ממנו. תתחדשי. [ליצירה]
- [ליצירה] התווסף משפט בסוף. אשמח לתגובות.. [ליצירה]
- [ליצירה] זה רק נדמה לי או שהיא באמת תמיד נעלמת בסוף?? יש בשירים שלך משו מבולגן בצורה מסודרת. [ליצירה]
- [ליצירה] מאבק קשה, אה?.. אני מרגישה מאבק פנימי שניתז החוצה. אולי עליה מסוימת ואז נפילה עם חבטה בסופה.. אהבתי. בשורות טובות. ישועות ונחמות. המלך בדרך. [ליצירה]
- [ליצירה] זה פשוט יותר טוב. יש פה שפה קצת אחרת, נראה לי. לדעתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי ויצא לי משו כמו: אוה! עם פה פעור של בנאדם שמתנמס.. :) האושר. [ליצירה]
- [ליצירה] אפשר גם?? בדיוק בדיוק בא לי בזמן. ביום, בשעה, בדקה. אבל איפה הדמעות?! איפה?.. (זורם. אפשר להזדהות בצורה מוחלטת.) [ליצירה]
- [ליצירה] עבר שינוי קליל. התווסף משפט בסוף.. [ליצירה]
- [ליצירה] אדיר. ראיתי את הים. למרות המרחק האינסופי בינינו. אבל אני גם אוהבת אותו. למה לא?.. [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי עצם השאילה מקרבת אותך לתשובה, זה מכניס בנאדם למצב של מודעות שהשאלה הזו קיימת וצריך למצוא לה תשובה.. כששואלים שאלה ואין לה תשובה ידועה מראש, יש הרבה אפשרויות לתשובה וזה משאיר פתח גם לדמיון.. :) (התפלספתי קלות, אבל זה נראה לי דווקא נכון.) [ליצירה]
תגובות