ועת בוקר
נקום
באפינו-ריח
סתיו
ונדע כי
חלף לו
עוד יום
והנצח
קרב
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי את מסגרת הבתים ואת התקופה השונה שהוכנסה בכל אחד מהם, בלי לפגום באחידות. כבני מרון נעמוד חוששים ויראים מאימת דינך ומעשינו מתנקים מחטאים, נחרדים מכל שופר שיזעק בקול, את שברינו, תרועתינו לאדון הכל. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] אני מניחה שזה טוב שלא הצלחת להזדהות.... תודה על התגובות וחג שמח! איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא הייתי מורידה את הפסקה השניה.... חוצמיזה- רעיון יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לקודמיי ומוסיפה- ביתר שאת וביתר עוז- יצירה יפייפיה!!! תודה על שורות של חסד. [ליצירה]
- [ליצירה] טל- כתוב זורם, משעשע, רגיש, פשוט מקסים. לגבי התוכן, יש לי קצת הסתייגות, אבל כבר פירטו אותה כאן מכל כיוון אפשרי... רק אומר ש: החיים כל כך מלאים, יפים, משכרים בנפלאות ובטוב שהם טומנים בחובם, צריך רק להושיט יד ולקחת מהעושר המאושר הזה... לעניות דעתי, כמובן.... איה:) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. אם כי אני מסופקת באם זלדה היתה מעריכה את השדרוג לשירה... [ליצירה]
- [ליצירה] כל עוד תשאר בעניין הנותן ולא המוכר, תרוויח המון! כתוב נפלא ומעורר רגש! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ביותר, עדין, רגוע ונוסך שלווה. עם זאת, שתי הערות: לא הבנתי מה צורך מצאת ברווח שיש בין השורות בהתחלה וכן בשורה התשיעית, כמדומני שיש לשנות מ"את המרחב כל היקום" ל-"את מרחב כל היקום". [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה, כיף לקרוא... [ליצירה]
תגובות