ועת בוקר
נקום
באפינו-ריח
סתיו
ונדע כי
חלף לו
עוד יום
והנצח
קרב
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חזרתי מהמקום הגדול והעוצמתי הזה לפני פחות משעה- כמה עוצמות, כמה כוחות, כמה קדושה, התעלות, חוזק, יופי, אמונה וחוזק יש בקיר הכותל המערבי. אלפי תודות, תפילות ודמעות של אושר ושל יגון שפכתי שם ועוד אשפוך. זה לבוא רצוץ, כואב וריק- כ"כ ריק, ולצאת- מלא עד אפס מקום, עד כמעט חוסר יכולת לנשום!!! איזו זכות לגור כאן, להיות בעל פריבילגיה ללכת לשם ככל שארצה- להתחבר, להשבר ולהבנות מחדש. נגעת- בנושא המדובר, באחת מציפורי נפשי... [ליצירה]
- [ליצירה] אביבוש- זה יפה וכ"כ שונה מהכתיבה הרגילה שלך- שונה וטוב! [ליצירה]
- [ליצירה] אני נפעמת, אין לי מילים! מקסים, כ"כ נוגה ועדין. ניגון רגיש עולה מיצירה קסומה זו... אני מקווה שנסיבות כתיבתה לא היו מדי מצערות... נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! כתוב נהדר והכותרת מצויינת! שירה במלוא תפארתה [ליצירה]
- [ליצירה] תודה יורם, על התגובה החמה, המושקעת והכנה... [ליצירה]
- [ליצירה] אביב, או שמא סתיו-? איזה יופי צרוף. אם הבנתי נכונה, תגובה בוא תבוא, והמילים עוד יזרמו, ואם הקדמתי את זמני, ומצאתי משמעות שלא לה התכוונת, אולי זהו שכרך בשירך, שכל אחד מוצא בו את עצמו (ואולי זו רק אני...) [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! מי ייתן ויהיו לך עוד רגעי השראה רבים. הוקסמתי!!! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך חיים, גם על ההודעה האישית, שבת שלום! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] מנוף ילדותי נשקפת בבואה של אחר והוא צוחק לנגדי חובר לקנוניית הזכרונות העמומים ומשיל מעליו סימני בלות וחולי בתחפושת מרושעת הוא עומד שם ומחייך לא נותן לי לשכוח לא נותן לי לברוח אל מעבר לעבר [ליצירה]
תגובות