לאחר חופשת מולדת גיליתי
שאין לי ארץ אחרת.
לכן, החלטתי לצאת הערב לחגוג עם כולם
על גגות תל אביב הקדושה
ומשם להשקיף עלייך
ירושליים של זהב
בירתי האהובה.
לותנת מידדה
-
אני זה אני זה אני.אוהב אוהבת לא אוהב.ואתם זה אתם זה אני.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כתיבה שוטפת, בהירה ומתומצתת. נעשה רושם שיש התאמצות בשימוש למילים גבוהות כמו "שאט נפש" "במר לי"- קצת מאומץ. עם זאת, הדימויים ממש מצחיקים וגורמים לטקסט לזרום בחופשיות. רוצה עוד!!! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר הזה נותן את ההרגשה הכל כך טובה שבאה אחרי שרואים שיר טוב. נדיר ומעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא יודעת.. [ליצירה]
- [ליצירה] הלואי שיבוא דחפור באמצע הלילה ויקח אותך ואת מי שחושב כמוך לרמאלה (אינשללה) ושם חברי השלום שלך יראו לך כמה בדיוק הם אוהבים אותך ( אם לדחוף קנה של נשק בתחת נחשב למעשה אהבה, כמובן) רפואה שלימהמה. [ליצירה]
- [ליצירה] תתבייש! מפרסם תחת שירה? אבוי לנו ולשירה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני בטוחה שהיא בכתה! [ליצירה]
- [ליצירה] כן כן, השלג מעלה זכרונות. כל כך לבן וטהור אבל מתחת אדמה בוצית שחורה. יפה!! [ליצירה]
- [ליצירה] יש לחיות ע"פ העכשיו לא לחכות לזיכרון ולחיות על פיו. זה לא קל, אך זה אפשרי. מתחילים מזה ששמים לב שאנחנו נושמים. הרי זה מדהים, לא? נושמים. כל שנייה. זוהי מציאות, זה עכשיו. אם נתרכז בנשימה נחיה א ת העכשיו. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, אני גם מזדהה עם התחושה...( לא עם זאת של השערות בידיים כמובן..) [ליצירה]
תגובות