לילה בלי שמים
הפחיד אותי.
לא היה ברור
אם המחר יבוא.
אנשים מתהדרים,
בצל של אחרים.
את הצל של עצמם
לא קולטים.
לא פעם התחשק לי לסנוור
את הצל עם זכוכית
עד שיישרף
כמו הלילה ששרף
את השמים.
והשאיר לי מחר
של ספק.
חגי קמרט
-
מוסיקה/ כתיבה/ אירובי ציור
לקט יצירות
- על הביקורת פרק רביעי אתיקה של ביקורת בהתייחס לבחינת השירים
- פסח עליך קטניא סיפור קצר לפסח
- את באה אלי
- לתת לקבל
- מאחורי הדף
קשור אלי
- [ליצירה] עצוב יפה מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] הנאה צרופה. יופי של שיר. אינני יודע אם הבחנת, אך ברובד שני יש מסר בשיר והוא שלפעמים אדם יכול להסתפק במועט ולמצוא בו עולם ומלואו. יופי! [ליצירה]
- [ליצירה] במחזה פורגי ובס של גרשווין אומר פורגי יש לי הרבה מלא כלום ולא כלום זה הרבה בשבילי. מזכיר לי את חדתך. החידה יפה כפרזה הכתובה על נייר אך אינה עומדת במבחן המציאות. וכי שכחת שיש לך את עצמך למשל ואת הצעצועים ואת הכלב ואת החברים ואת האוויר ואת הפרחים ואת השמים ואת ואת ואת [ליצירה]
- [ליצירה] הנושא רציני השיר ישיר ומביע רגשות אם שכולה אך מה שמפריע לשיר הוא דווקא החרוז. החרוז לא מתאים לדעתי בשיר רציני שכזה הוא מנחית משהו. [ליצירה]
- [ליצירה] הו ליאורה כמה שאת תמימה זה רק דגים? זה רק דגי זהב? ומה עם קרבות כלבים חסויים אי שם באופל החורש תרתי משמע לעיניהם של מי שקוראים לעצמם בני אדם והם בעצם שדים מסריחים שלבשו צורת אדם. ( אינני אומר חיות רעות כי לדעתי אין חיות רעות יש רק אנשים רעים) ומה עם מרוצי סוסים שמענים את בעל החיים הזה כדי לשמש לתפארת עיניי בני ישראל היושבים ביציעים? ומה עם האבסת אווזים כדיי לאוכל לאחר מכן את הכבד שלהם וזה הרי בבחינת עינית, רצחת, ירשת. ומה בקשר לתרנגולות דחוסות בלולים מין כלא לכל חייהן? אז נכון את צודקת שיש להתחיל מאיזה שהוא מקום אפילו מהנמלים שאנו דורכים עליהם לא פעם בעת חיבוק של אהבה או הליכה של יד ביד בינו ובינה. אבל אין עם מי לדבר! אבל אין עם מי לדבר! אבל אין עם מי לדבר! מדינה של אטומי ראש אנשים אנוכיים רודפי שררה וכיסאות זה מה שיש לנו כאן. סורי. אך זו האמת לא יעזור כלום הדגים ימשיכו לסבול, הכלבים, החתולים, האווזים והתרנגולות וגם הסוסים. לפחות דבר אחד אני יודע שהכלב שלי תמיד יהיה מאושר אך זו אפילו לא חצי נחמה. תודה על המאמר הזה [ליצירה]
- [ליצירה] יפה כתבת כתוב יפה חשוב לומר שלפי הקבלה הגבר - זעיר אנפין הוא שמקבל את השפע כאשר האישה היא המלכות היא כאין לבנה השולחת אורה אליו. הוא גם זה שהופך כלים של חול לכלים של קודש. לפי הקבלה האישה אינה חייבת לרדת לכאן והיותה כאן היא בזכות ולא בחובה. היא המשמשת מעין טרמוסטטת לגבר. וראה ליקוטי מהרן. עד כאן [ליצירה]
- [ליצירה] יפה כתבת כתוב יפה חשוב לומר שלפי הקבלה הגבר - זעיר אנפין הוא שמקבל את השפע כאשר האישה היא המלכות היא כאין לבנה השולחת אורה אליו. הוא גם זה שהופך כלים של חול לכלים של קודש. לפי הקבלה האישה אינה חייבת לרדת לכאן והיותה כאן היא בזכות ולא בחובה. היא המשמשת מעין טרמוסטטת לגבר. וראה ליקוטי מהרן. עד כאן [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב ויפה הסיומת מעוררת מחשבה נוגה. האם השיר אישי? [ליצירה]
- [ליצירה] לא רציתי להיולד? מזכיר את איוב פרק ג' וכי למה? בעל כורחך אתה חי כך שראשית אין זה תלוי בנו והלידה זה רצונן הורינו ואלוהים אינו נזיר לדעתי הוא פשוט שוכח לפעמים להסתכל לכיוון מסוים. פשוט שוכח. השיר יפה טעון רגשות והמילים שבו מדברות [ליצירה]
- [ליצירה] ליאורה יקרה תודה רבה על התגובה [ליצירה]
תגובות