אַל תֵּלְכִי פְרַנְצֶ´סְקָה,
הַקַּיִץ עוֹד לֹא כָּאן
עֲנָב עוֹד לֹא תָּפַח עֲלֵי אֶשְׁכּוֹל
הַצִּפֳּרִים שָׁרוֹת בִּמְלוֹא קוֹלָן
בָּעֶרֶב רוּחַ מַחְמַדִּים עוֹרֶגֶת
עוֹטָה הָאָרֶץ מַחְלָצוֹת וַעֲדָיִים
לֵכִי עִמִּי קִמְעָה עוֹד קְצָת בַּדֶּרֶךְ
אֲנִי אַמְתִּין לֶךְ בַּאֲשֶׁר תִּלְאִי
10.5.2010 
(פרנצ´סקה כעת בת 18)


פרנצ´סקה תלך ליום הולדת
ואימא עונדת לצווארה סרט,
ורוד, עליו כתבה איחולים
-שתגיעי לגן עדן של חתולים
ולכאן לא תרדי יותר אף פעם-
אהובתי הקטנה, נאמנת לבי
אני בוכה, רואה את השער,
גדול ושחור, תהום האין,
חיינו ביחד, את ואני
זה היה ההבדל שנתן את הטעם
נומי נומי חתולה שלי
שני וחלמי ללא סבל וללא צער
בגן האמת של הבודהה (ת)שהי
את המתיני לי.

24 ינואר, 2011