היא באה אלי בחצות הלילה, עיניה בורקות ושפתיה צוחקות. "הבנתי את משמעות החיים" חייכה באושר. מוחי רדום, חייכתי אליה חיוך אווילי והנהנתי. היא ריקדה לה בחדר - גופה הגמיש והצעיר מלא בחיות - ואני הבטתי בה בעד עינים חצי פתוחות.

בבוקר, היא כבר לא הייתה שם.