היא-
מדברת בלחש,
כמעט ולא שומעים,
מלטפת אותנו
עם מילותיה,
עם קולה הרך.
עם מבט חודר,
ולעיתים מעורפל,
נכנסת עמוק עמוק
לתוך הנשמה.
ואני-
עומדת בצד
מביטה
וכ"כ כ"כ רוצה
רק לרגע
להתחלף
להיות כמוה
להיות אהובה.
אֶלְזַה .
-
"תאר לך בית קטן עם גדר צייר לך כלב ילדה ואישה"
-לולה-
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מקסים! פשוט מתוק. [ליצירה]
- [ליצירה] זה רק נדמה לי או שהיא באמת תמיד נעלמת בסוף?? יש בשירים שלך משו מבולגן בצורה מסודרת. [ליצירה]
- [ליצירה] רואים שזה נכתב באמת.. ושלא ניסית לייפיף במילים גבוהות מדי. יפה מאוד. הכל מתואר בפשטות, בנינוחות כזאת. אהבתי. :) [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי עצם השאילה מקרבת אותך לתשובה, זה מכניס בנאדם למצב של מודעות שהשאלה הזו קיימת וצריך למצוא לה תשובה.. כששואלים שאלה ואין לה תשובה ידועה מראש, יש הרבה אפשרויות לתשובה וזה משאיר פתח גם לדמיון.. :) (התפלספתי קלות, אבל זה נראה לי דווקא נכון.) [ליצירה]
- [ליצירה] :) זה בסדר. העיקר שהגענו להבנה. (ושוב- באמת יצירה טובה.) [ליצירה]
- [ליצירה] געגועים.. אלייך! "כפי שיכולתי פעם- לקחת עט ביד לכתוב אותי דפים" (רוצה להעתיק את כל השיר, כי כולו עמוס בדברים) נעים, טעים, נכנס ללב. [ליצירה]
- [ליצירה] ועודני מתגעגעת לכל אותם הדברים. הכל. השקט, הפשטות, האהבה, הכתיבה.. כתיבה פשוטה וממצה. (ועכשיו כל תמר עושה לי אסוסיאציה לתמר של "מישהו לרוץ איתו". סרט חובה למקרה שתהית. במיוחד אם קוראים לך תמר.) [ליצירה]
- [ליצירה] דוגרי - צודקת. אבל זה גבולי. צריך להיות ערניים מאוד מאוד שם. [ליצירה]
- [ליצירה] מלא אנשים מרגישים אוזן קשבת. וכשמגיע הרגע שלהם להיות מוקשבים - אין כ"כ למי לפנות.. מוכר מאוד. כואב. [ליצירה]
- [ליצירה] נאלמתי דום. ביטאת רגשות לא מבוטאות אצלי. מה שמדהים זה היכולת להתמודד עם זה. לכתוב את זה ולהגיד- ככה אני מרגישה. משו משו. [ליצירה]
תגובות