איילים אזבח לך , מריאים וכשבים, על מזבח נשמתי הזעיר. היותרת אקריב, ואישה אעלה, לריח ניחוח יהיר. התקבלי הקורבן? כזאוס האב , או כהרה רבת המדון , כאל עברי המאוהב בעצמו , אם כבעל פעור או דגון? לא אשית לבבי , לא אזנה לאחרת, לא אדע כי יש שם שניה. עד ברוח שלוה תחייכי אל פני , ואדע כי לרצונך זה היה.