[ליצירה]
למיבלאש
על שירים חברתיים אני לא מתבזבז, כי נושא חברתי, הנו בין החשובים והמציאותיים ביותר, שלמרבה הצער, רוב המשוררים המודרניים, לא מרבים לתת עליו את דעתם.
שמואל
[ליצירה]
לחזן הנודד
שתדע לך, כי מזה זמן רב, עוד הרבה לפני שאתה הצעת לי את זה, שיריי מתפרסמים באתרים השייכים למפלגה הקומוניסטית הישראלית ולארגוני שמאל אחרים במדינה. ואפשר, ללא שום הגזמה לומר, כי אכן אני בין יוצרים קומוניסטיים המובילים בעולם. יצירותיי בתרגום לאנגלית, מופיעיות בכל העולם, כולל במדינות ערב; במפרץ - הפרסי; בשתי אמריקות; ואפילו, באנטרקטיקה.
פשוט, אינך מכיר עדיין, את מלוא הרוחב של פרסום יצירותיי באינטרנט.
בברכה! ירושלמי
[ליצירה]
לגבי מחוסרי בית
רק אינני מבין, מדוע גם בנושאים חברתיים, אתה עושה הפרדה בין מחוסר בית יהודי ללא יהודי. לידיעתך, בנגב חיים עשרות אלפי בדואים בכפרים לא מוכרים על ידי השלטון הישראלי; בישראל חיים למעלה ממיליון ערבים, על תקן של אזרחים סוג ב'.
[ליצירה]
לגבי ארץ אבותינו
הארץ הזו, הייתה של יהודים לפני קרוב לאלפיים שנה. מאז, התרגשו עליה כל מיני תהפוכות וסערות, שבעקבותן התיישבו בה עמים אחרים, ומהלך ההיסטוריה שלה שינה כיוונו; וזה, בלי להיכנס לכך, האם כל זה היה בצדק או לאו.
פשוט, בזמן כאשר החלו מגיעות ארצה עליות ראשונות, רוב האוכלוסיה בארץ, לא הייתה יהודית, אלא של ערבים, שיושבים כאן מאז המאה השביעית, ושמאז, הצליחו להשתרש בארץ, בהופכם אותה לביתם.
לכן, כל הסיפור הזה על ארץ אבותינו ועל כל מיני צ'רטרים על הארץ, וסיפור חסר כל בסיס, ונועד, להמציא הצדקה לגירושם של אלפי תושבים מקומיים מאדמתם, ולפשעים אחרים של הציונות.
המדינה הזאת, הוקמה על חורבנם של כפרים למאותיהם, ותוך גזילת זכויותיהם של תושבים לא יהודיים.
לכן, בצירוף לשון "ארץ-אבותינו", אין כדי להצדיק את מה שנעשה, במסגרת הציונות.
[ליצירה]
הפופוליזם, הוא של השלטון
לדעתי, גברת שרה בערוגה, אין פופוליזם ודמגוגיה, זולים ומתועבים יותר, מאשר עצם תוכניתו הקלקלית של ביביניהו. בכך, שהוא מאשים את האימהות החד - הוריות בחוסר רצונן לעבוד; ואפילו לאנשים בעלי נכות, הוא מתחיל להתנכל, הוא מעמיד את עצמו, במצב מאוד מאוד לא נוח, כאשר, אין לו אפילו הסבר ברור ומתקבל על דעת כלל, לסיבות שהניעו אותו, לצאת במסע גזירות כה חריפות, כנגד העם.
ואת גברתי, עוד תביני, את כל הפופוליסטיות, שבתוכניתו הכלכלית של שר - האוצר הנוכחי שלנו. את את כל העוון, שבחוסר הרגישות שלו, כלפי צרכיו של עם - הפועלים; המובטלים; הנכים והעניים.
בינתיים, ביי!
תגובות