אל מעבר לגדרות,
נמתח גשרים!
נביא שלום,
חרף השנאה והזעם.
ניתן תקווה לעמים!
לחיי - שותפות,
נפרוץ השער!
שמואל ירושלמי
-
משורר ופעיל ציבור ידוע. יליד 1972. בארץ מאז 1988. בעיקר, כותב שירי-מחאה פוליטיים
לקט יצירות
- לא לטיהור הנאציזם באוקראינה!
- כליל - היופי המדברי
- יערות - העולם, תחת סופות - אש
- עם הכי פרימיטיבי בתבל
- הגשם שוצף בשצף-קצף
קשור אלי
- [ליצירה] --- אבל אני חושב שהשם יפה כמסר לחיים. גשר כעוקף גדר. [ליצירה]
- [ליצירה] להזכירך.. חומת ברלין כבר נפלה.. אתה יכול להרגע.. [ליצירה]
- [ליצירה] --- הוא בעד מדינה דו לאומית, קונפדרציה שמאלנו פלסטינית פסבדו מודרנית [ליצירה]
- [ליצירה] זה קצת מזכיר לי את הגשר בעיר חלם. בחלם, הגשר היה רעוע, במקום לתקן אותו שמו בית חולים מתחתיו. עזוב, עזוב גשרים. זה לא זה [ליצירה]
- [ליצירה] חי חי כשקראתי את הכותרת הייתי בטוח שמדובר ברעיונות פלשתיניים מקוריים מה עושים המחבלים עם גדר ההפרדה. [ליצירה]
- [ליצירה] לרן לידיעתך, רן, בכתיבת שיר, מותר להשתמש בכתיב לקוי, לצורך חריזה. למשל, אפשר לומר: דגלי - אדום ולא דגלי - אודם; או: שמש לוהט ולא לוהטת. כך, גם בכתיב הקטע: שמי - קודר/ קודרים. בברכה! [ליצירה]
- [ליצירה] בושת וחרפה לממשלה הזו לגבי אמירתך: כבוד! לממשלה המטומטמת ואכזרית הזו, רצוני להעיר, כי לא עלינו ממשלת זוועה כזו, הפוגעת בעניים וקשי יום, כדי שיהיה לה כסף לנהל מלחמות נגד פלסטינאים. גם אני פגוע ממשלת זדון הזו; לכן, אל לך לשיר הלל לכנופיית בריונים, ברשותו של רב - הקצבים ונותן חסות לשחיתות בניו. בושת וחרפה, לבוחר הישראלי, הן משמאל והן מימין, הנותן ידו לדוקטרינה הציונית של השלטון הישראלי; דוקטרינה, שפירושה - שיעבוד לצמיתות למלחמות ולשפיכויות דמים. עד כאן! [ליצירה]
- [ליצירה] לנמישה! לידיעתך! דברייך, על כך, שכאילו, לא אני מחבר את שיריי, אלא תוכנת מחשב עושה זאת במקומי, זאת השמצה ועלילת דם! חוץ מזה, אינני מוציא לאור. [ליצירה]
- [ליצירה] לרעות! לידיעתך, במקביל לאתר צורה, שיריי מתפרסמים באין ספור אתרים נוספים. שתהיה לך שנה טובה וגמר חתימה טובה! שמואל [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי הלחנת השיר לא, עוד אין לי רעיון ללחן מתאים. [ליצירה]
- [ליצירה] - ואין סיבה, שאחד כמוך, רן, יעז בכלל לבקר את שיטת הפיסוק שלי! [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי מילה צוק צוֹק, זה מצוקה; חיי דוחק. מזה, גם צוק הימים [ליצירה]
- [ליצירה] אין פה שום צביעות מעולם לא אמרתי, שעשינו נכון בגרשנו ב-48 את הערבים שישבו במקומן של רמת-אביב; באר-שבע; קיבוץ ברעם, וכו'. אבל, יש הבדל: את העוול של 48, ניתן לתקן על ידי הענקת זכות השיבה לפליטים פלסטיניים, שיבקשו לשוב - אולם לא כולם יוכלו לשוב אל בתיהם הנטושים (לא ניתן לסובב גלגל ההיסטוריה אחורנית לגמרי); אולם, בארץ יש מספיק מקומות בהם יוכלו לבנות את ביתם החדש. לעומת זאת, השטחים הכבושים, נכבשו ב-67 אחרי שמדינת ישראל הייתה כבר קיימת בגבולותיה הפחות או יותר מוכרים. לכן, נסיונך להצטדק על ידי זה שבמקום התנחלות זו או אחרת לא ישבו ערבים, אינו תירוץ היכול להצדיק את הכיבוש. גם במדבר סחארה או בחצי-אי ערב יש הרבה מקומות, שמעולם לא ישבו בהם בני-אדם, אז אולי גם לשם מותר לנו לבוא כדי להקים התנחלויות? [ליצירה]
- [ליצירה] הבהרה השיר למרבה דאבונך, מכוון לא לערבים, אלא למדינת ישראל, דווקא, אשר במסווה פטריוטיזם מדומה, ממשיכה בכיבוש השטחים הפלסטיניים ובדיכוי האוכלוסיה הפלסטינית האזרחית. [ליצירה]
- [ליצירה] לאיילת שחר רצוני לומר לך, כי כאן באתר, יש לי הרבה יותר משתי יצירות העוסקות בשלום. אני מפרסם מאוד ותיק על האתר הזה. בברכה! שמואל [ליצירה]
תגובות