עם לכתך ללא שוב
ושוב, אותה הבשורה.
ורק אתמול התהלכנו בשמש?

אני מחזיק אותך, את מתרוממת
מנופפת בידייך, די
הפסק. ועוד שבוע.

זו הודעה שניה. מאתמול בנסיגה
גסיסה מוקדמת
אט אט ננגסת
את את- ואני.
זוכרת איך צחקת?

ניחמתי את שתיכן.
לחצתי ידיים
השפלתי עיניים
אכלתי, ברכה אחרונה
ונפטרתי.

זהו שיר פרידה.
שיר סיום.
לשמש שקעה
חיוך שגווע
תיאבון שנבלע
לשיער שנשר ומה שנשאר.

אבל פעמיים בערב אחד?!