הבלתי יאמן נמחק.
רק שמי רשום על הדף
מחוספס
צרוב בכף יד
של איש לא נודע.
אני הולכת לישון
ושומעת את טיפטוף
המזרקה.
האנרגיות צפות ועולות
עולות וצפות
מול עיניי
ונגמר.
[ליצירה]
אני לא יודעת מה אבל יש משהו נורא מושך בשירה שלך. אולי בגלל שהיא יוצאת דופן. אני מנסה להבין למה כל הסלאשים. הם קוטלים אותך נכון? טוב, אל תשים לב.
יש בזה משהו מאוד עצוב. אפשר לקרוא את זה כאילו אתה על איזה טריפ ואפשר לקרוא את זה מתוך בכי.
נוגע!
[ליצירה]
יש לחיות ע"פ העכשיו לא לחכות לזיכרון ולחיות על פיו.
זה לא קל, אך זה אפשרי.
מתחילים מזה ששמים לב שאנחנו נושמים. הרי זה מדהים, לא? נושמים. כל שנייה. זוהי מציאות, זה עכשיו.
אם נתרכז בנשימה נחיה א ת העכשיו.
[ליצירה]
בצקות ינצחו חלום.
שמש על פרץ תפרח
והשקה גן ירק ירח
ואור חזותי לממרח
בחור של כדור פורח.
וילדים ישוועו לחלון
ישמעו חריקת הדלת
מי מאחורי הוילון
זו היא שירתו האיוולת.
בברכת ליל מטונה, שירזטל.
תגובות