את לותנת ומצפה לתודה.
הם קוראים לך בשם בזוי
ואת
מחזירה חזרה בסיפור ילדים.
הרי
לא מזמן שמנו ראשנו בחיקך
הלא
אמרת שיש על מה לדבר
שאם נשתנק יהיה על מה לכתוב...
"אני לא מבינה"
זה דבר שבשגרה אצלך.
אין מקום להסברים
עכשיו נשבור את שמך.
[ליצירה]
יש לחיות ע"פ העכשיו לא לחכות לזיכרון ולחיות על פיו.
זה לא קל, אך זה אפשרי.
מתחילים מזה ששמים לב שאנחנו נושמים. הרי זה מדהים, לא? נושמים. כל שנייה. זוהי מציאות, זה עכשיו.
אם נתרכז בנשימה נחיה א ת העכשיו.