את לותנת ומצפה לתודה.
הם קוראים לך בשם בזוי
ואת
מחזירה חזרה בסיפור ילדים.
הרי
לא מזמן שמנו ראשנו בחיקך
הלא
אמרת שיש על מה לדבר
שאם נשתנק יהיה על מה לכתוב...
"אני לא מבינה"
זה דבר שבשגרה אצלך.
אין מקום להסברים
עכשיו נשבור את שמך.
[ליצירה]
הם מריחים אותנו.
מעלים ומורידים את חוטמם
מצמידים אוזן לקרקע
לקבל סימן
ממתינים.
ממתינים.
וכשמגיע הרגע
הם קופצים ממחבואם
חושפים את פניהם
ותוקעים בנו את יתד ארוכה.
וזה נגמר.