כמות נצחנו את היטלר,
כך גם אימפריאליזם ינוצח.
עם אודם דגלים,
בראש תורן,
נצא אל הקרב.
נצעד ברחובות;
נחצה שדות שתי - וערב.
אל פסגות - הרים נעפיל.
נבנה עולם חדש;
עולם ללא - עוני.
נגיע,
אל עתיד מזהיר!
נצחוננו על האימפריאליזם יהא כמו נצחוננו על היטלר.
מי הדובר במשפט זה? האם העם היהודי? וכי הוא ניצח את היטלר? מעיון בהמשך הקטע נוכל להיות יותר ממוקדים.
חציית שדות שתי וערב הינה אסטרטגיה מלחמתית ידועה, אך הדגלים בראש התורן מן הסתם רק מקשים על הלחימה. העלייה לפסגות ההרים עם הדגלים הכבדים מביאה, ע"פ המחבר, לעולם ללא עוני ולעתיד מזהיר.
האם נוסתה נוסחת פלא זו אי-פעם? העפלה עם דגלים אדומים בראש התורן אל ההרים בחציית שדות שתי וערב, תוך כדי הפצצות בסגנון מלחמת העולם השנייה?
וכיצד לא משכיל הדור להשתמש באסטרטגיה פשוטה זו?
כל זאת ועוד, בשיר הבא של מר שמואל ירושלמי.
[ליצירה]
סיכום
נצחוננו על האימפריאליזם יהא כמו נצחוננו על היטלר.
מי הדובר במשפט זה? האם העם היהודי? וכי הוא ניצח את היטלר? מעיון בהמשך הקטע נוכל להיות יותר ממוקדים.
חציית שדות שתי וערב הינה אסטרטגיה מלחמתית ידועה, אך הדגלים בראש התורן מן הסתם רק מקשים על הלחימה. העלייה לפסגות ההרים עם הדגלים הכבדים מביאה, ע"פ המחבר, לעולם ללא עוני ולעתיד מזהיר.
האם נוסתה נוסחת פלא זו אי-פעם? העפלה עם דגלים אדומים בראש התורן אל ההרים בחציית שדות שתי וערב, תוך כדי הפצצות בסגנון מלחמת העולם השנייה?
וכיצד לא משכיל הדור להשתמש באסטרטגיה פשוטה זו?
כל זאת ועוד, בשיר הבא של מר שמואל ירושלמי.
[ליצירה]
אכן!
מדובר במילה ארמית, שנכנסה גם לשפה העברית ושמשה בה, בעיקר בימי המשנה והתלמוד.
לכן, על אף שמדובר במילה ארמית, היא בכל זאת מהווה חלק מעברית.
[ליצירה]
בלי כל קשר
לאסוציאציות עם כרטיסי אשראי ומועדון למיניהם, לדעתי, לכל עובד מגיע כבוד.
עכשיו, לגבי כסא, אז לידיעתכם, חלק מרשתות שיווק בישראל, אוסרות על קופאיות לעבוד בישיבה.
[ליצירה]
לגבי התקפתך על מאמרי
לידיעתך, תמוז, יותר מדויק להגיד, לא היה אל בבלי, אלא, אל ממקור בבלי, בדיוק, כמו חלק מאלי יוון העתיקה, היה ממוצא פריגי ומזרחי אחר. מאז כנענים הופיעו על במת ההיסטוריה, הם אימצו לעצמם כל מיני השפעות מהסביבה, כולל מבבל. ובכן, תמוז נעשה גם אל כנעני, והנה, ראייה: בימי קדם, בארץ היה נהוג חג דתי-כנעני לכבודו של תמוז, שהיה קשור בחקלאות וממנו למעשה, התפתח, מה שמוכר לנו היום, כחג השבועות.
לגבי ערבים. אז א)לפי המקרא, ערבים התחילו להתיישב בארץ ובחצי-אי סיני, כבר במאות ה-ט'-ח' הספירה. חוץ מזה, לא טענתי במאמרי הנ"ל, כי מקורם מהארץ; אולם, לא מוטל בספק, שחלק גדול מהפלסטינים וערביי ישראל ד'היום, הנם צאציהם של עמים קדומים שחיו באיזור.
בברכה! שמואל
[ליצירה]
לשתיים העם
לא התכוונתי לכך, שהציונות עשתה לערבים מהשהגרמנים עשו בשואה. דיברתי ר על-כך, שהקמתה של ישראל הביאה לחסול קהילות יהודיות ברוב מדינות ערב, דבר שלא הספיקו לעשות אפילו גרמנים.
[ליצירה]
לדיק לוש
נכון, לִפְחוֹת - זה להתמעט; אולם, במקרה של יצירתי הנ"ל, השתמשתי במילה הזאת, במובן: להפיח; להפיח חיים. ועשיתי זאת, כי אחרת הייתה בעיה של חריזה.
תגובות