שוב חותמים שנה, תחת אש;
האלימות משני הצדדים,
נמשכת ונמשכת...
אולי בשנה החדשה סוף - סוף,
העמים יגיעו לשקט ולשלווה?!
אולי,
תותחים דום יעמודו?
והשמש,
תזרח בצוחרה.
[ליצירה]
לגבי סלון מזל
בסלון מזל, לא יצא לי להיות ביום העצמאות, אולם, יום קודם לכן, בערב יום הזיכרון, הייתי בטקס יום הזיכרון האלטרנטיבי במועדון הגדה השמאלית בתל - אביב, שהייתי בין מארגניו; ושם, אכן קראתי משיריי לזכר קורבנות משני הצדדים.
[ליצירה]
לגבי תדמור
לידיעתכם, תדמור זאת איננה בלעז, אלא זהו שמה המקורי של העיר. בלעז זה פלמירה.
חוץ מזה, אותם ערבים ששלטו בתדמור ולפני כן בפטרה, היו קצת יותר משכילים וחכמים, מישראלים רבים דהיום.
בברכה! שמואל ירושלמי
[ליצירה]
לא השוותי את המדינה
לא השוותי את המדינה לבית - בושת, בגלל המצב הכלכלי או מושחתות השלטון. השוואתי זו, באה בעקבות סחר בנשים, שכאן בארץ, מתנהל בקצב מסחרר ביותר.
לדעתי, כל עוד בשטח המדינה מתנהל דבר מחורא כזה, לגיטימי לקרוא לה: בית - בושת ישראל.
בברכה!
[ליצירה]
-
שאף אחד, לא יאמין לסיפורי בדים, שכאילו דוקטור קיילי התאבד! הרי, אף שירות הביטחון בעולם, איננו מעוניין להודות בכך, שהוא זה שחיסל איש זה או אחר.
לדעתי, דר' קיילי, נפל קורבן של מכונת מזימותיו של מי איי 5 - השב"כ של בריטניה. ולכך ללא ספק, יהיו עוד לא מעט הוכחות; עדויות ופרשנויות.
[ליצירה]
לדוב
תראה, זה לא העניין שהם קדושים; העניין הוא, שכל מדינה חייבת לחוש אחריות לכלל תושביה, וקודם כל לאלה הסובלים והמצוים במצוקה. ישראל, מעולם לא חשה את עצמה אחראית לחיי אדם. אלא רק לכיסם של כל מיני גנבים ברשיון מקרב פקידי השלטון.
ודבר אחרון. אתמול, עורך אתר: סיקור ממוקד, בו אני נוהג לפרסם רוב מאמריי - האשים אותי בעקבות המאמר הנ"ל, בהכחשת השואה, והודיע, שמעתה ואילך לא יפרסם יותר את מאמריי. השאלה, היא היכן בדיוק, במאמר זה, יש הכחשת שואה?
[ליצירה]
מסביר מדוע החלפתי מינים
העניין, שכוונתי בשיר הנ"ל, לא הייתה לארצות, אלא לתרבויות ועמים נושאיהן. לכן, במקרה זה, באופן ספציפי, יותר התאים לכתוב: זוהרם ולא זוהרן, כמקובל בדרך כלל.
בברכת המשך שבוע נעים ושטוף השמש! שמואל ירושלמי
תגובות