אוהבים במילים
ומתחברים לשנים
שחלפו עד כרגע.
ויחד איתם
בכל הזרמים
מוסווים ומתגלים
נושמים ומקלידים,
ואנשים רבים מאחורינו
ואנו חדשים.
משליכים גם אנו
לאוצר המילים.
אחחח...מילים. אין כמותן!!
שיר שממחיש טוב מאד את מה שכל היוצרים באתר עושים פה... :)
אהבתי את "ואנשים רבים מאחורינו-ואנו חדשים", זה עורר אותי לחשוב על האנשים שחיו בעבר, אף פעם לא חשבתי עליהם בתור אנשים עם מילים...
[ליצירה]
אחחח...מילים. אין כמותן!!
שיר שממחיש טוב מאד את מה שכל היוצרים באתר עושים פה... :)
אהבתי את "ואנשים רבים מאחורינו-ואנו חדשים", זה עורר אותי לחשוב על האנשים שחיו בעבר, אף פעם לא חשבתי עליהם בתור אנשים עם מילים...
[ליצירה]
הייתי קצת מופתע מן ההנאה שחשתי מתיאור הרגע בו היא מסלסלת בשערה שלה וחשה את העקצוצים של קצות שערותיו.
אהבתי את זרימת התיאור ופחות שמתי לב לבית העלמין, עם כל הכבוד לחשיבות שלו בסיפור.
[ליצירה]
הקול של האב נשמע מאוד אבהי ולמרות שהוא מלא בשפע של עצות ותכניות לבן יש לקול טון נעים של מישהו שיודע יותר אבל לא משוויץ בזה ולא כופה את דבריו.
הקול הזה מוצא חן בעיניי.
[ליצירה]
זה קטע טוב שנותן תחושת אמינות. ורצון להמשיך ולקרוא עד שהוא כבר יגיד את הוידוי שלו. ואיזה יופי זה שהוא לא ושהוא סומך שנבין לבד.
אני לא בטוח שחייבים לשים את הדברים בגרונו של ילד קטן. מישהו טיפה יותר מבוגר היה עושה טוב לקטע.
והיה שם גם איזה קטע עם המנהל וההתנהלות סביב שקצת קצת סטה מהאינטיסיביות שמאפיינת את כל הוידוי.
כל כך נכון להיפגש אקראית עם זה עכשיו ערב ראש השנה. נראה לי שאלך להתוודות ליד איזה עץ (אולי ביער? הוי אבא)
[ליצירה]
אני לוקח מכאן כמה שורות
למשל,
הָעָם מְבַקְּשִׁים בַּקָּשָׁה שֶׁאִשָּׁה מְבַקֶּשֶׁת:
גֶּבֶר
וגם את,
גָּלְיָת אֶחָד , מַכָּה אַחַת וְאֵין מַכָּה שְׁנִיָּה.
תגובות