אוהבים במילים
ומתחברים לשנים
שחלפו עד כרגע.
ויחד איתם
בכל הזרמים
מוסווים ומתגלים
נושמים ומקלידים,
ואנשים רבים מאחורינו
ואנו חדשים.
משליכים גם אנו
לאוצר המילים.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי מאוד ! (אחרי אי רצון לגעת ביצירתך; אפשר בשורה האחרונה לכתוב גם "את מצוות עשן תעשן") [ליצירה]
- [ליצירה] חוזר אחרי שנים [ליצירה]
- [ליצירה] * רק בשביל לסמן בשבילי [ליצירה]
- [ליצירה] לפעמים לבד זה פתרון, ולפעמים אפילו, הוא הפתרון הנכון. סוערה, סיפור נחמד... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] טוב מתוקים, לא יודע מה להגיד, אבל לא הצלחתי לרדת לסוף דעתן של חלק מהתגובות. מה הבעיה באינגבול? הקפיצה היא כמובן מטאפורית אל עבר הריקוד הפרוע, אל עבר השפה הלא כתובה שפת השוליים, אל עבר חופש שנמצא מחוץ למסגרת (החלון). אבל בעיני דוד, מיכל תמיד נמצאת בתוך מסגרת החלון -ממנה היא נשקפת. לא בדקתי אם המשמעויות האלה נשמרות בכתוב לאורך זמן אבל זו התחושה שלי מהתיאור הזה. אגב הנה הביטוי הראשוני להבנה הזו (מפיו של יצחק גור) http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=12043&code=28 [ליצירה]
- [ליצירה] מישי הפנתה אותי לשיר הבא של לאה גולדברג. מחר אנחנו נצא אל חוף נחל ירֹק במימיו אבדה החמה טבעת זהב. אנחנו נשוט בסירה בנחל ירֹק, עמֹק, עמֹק במימיו טבעת זהב. המכמרת תרד למצולה, תעלה הטבעת ברשת. תענדנה על אצבעי: הרי את מקֻדשת! רשת הדייגים ורשת האינטרנט, כולם כלים לדרישה, הרי את מקודשת... [ליצירה]
- [ליצירה] מרגש מאוד. כתוב בעדינות מאופקת המכבדת את טוביה ואת הליכותיו . נהניתי וכאבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אמנם קטע קצר, אך הצלחת לתפוס אותי בפתיחה הסנטימנטלית, באזכור התיבה, שהעיסוק בה וסביבה תמיד עושה לי טוב, ובפניה האינטימית לגשם בסיום. טוב שכתבת את זה, חיכינו לקטע כזה כל כך [ליצירה]
- [ליצירה] שיא הייאוש [ליצירה]
תגובות