- כי כואב לי. - על מה כואב לך, ילדה? - על מה שאיבדתי שמעולם לא היה לי. - ואיך אפשר לאבד מה שלא היה לך? - בעולם שלי זה אפשרי. - ומה העולם שלך, ילדה שבי? - בעולם שלי לא צריך להיות היגיון, בעולם שלי, אני מרגישה. ועכשיו כואב לי. יש לי חור בלב. הלב שלי נשבר. וזה לא משנה אם יש לי הזכות או לא... - נכון שיש זכות...תמיד. אבל לא כדאי להצמד להיגיון? זה ימנע כאב. - זה לא מונע...זה רק מכניס אותו עוד יותר פנימה. זה מכניס אותי עוד יותר פנימה.. - אני רק מנסה להגן עליך. - את חונקת אותי... - את מכאיבה לי בכאב שלך... - אני נותנת לך חיים... - החיים כואבים לי מידי - אם לא תחווי את הכאב, גם לא תחווי את השמחה... - יש בכלל שמחה בעולם הזה? - יש. את יודעת שיש. לפעמים, כשאת נותנת לי מקום, את חיה את השמחה הזו לא? - נכון. אבל היא מועטה מידי... - אני ילדה. יש בי הרבה חיים. רק לכאב את מסוגלת כרגע להתחבר. אם תתני לי מקום להיות, אם תתני לי יותר זמן, תראי גם את היופי, ואולי הוא ישלוט יום אחד. הוא חייב. - יש בך הרבה תקווה, ילדה שבי. - כי אני עוד ילדה... - ואם אני אתן לך להתבגר? - אם נלך יחד, נוכל למצוא אושר. אמיתי. - ובינתיים את בוכה.... - כי כואב לי - מה כואב לך ילדה שבי? - הפחד - איזה פחד? - הפחד שלעולם לא יהיה לי - שלא יהיה לך מה? - שלעולם לא יהיה לי את מה שאיבדתי, את מה בעצם לא היה שלי.... - ומה זה? - אהבה - אני אוהבת אותך... - אז תני לי להיות... - אני מנסה - אני יודעת. - זה קשה לי. את חזקה לי מידי. אני יותר מידי לבד בשביל להתמודד על כל זה. את יותר מידי גדולה ואמיתית וחיה בשבילי. אין בי מקום לכל החיים האלה. - אם בך אין מקום, איך שלמישהו אחר יהיה? - תלמדי אותי לבכות, ילדה שבי. תני לי את הכוח הזה... - כואב לך... - אני מתה מבפנים. - לא נכון! את חיה. אני הבפנים שלך...רק תתני לי לצאת - ומי יתן לך מקום? מי יתן לי מקום? מי יאהב אותי כמו שאנחנו? מי לא יפחד ממני? מי יקשיב לי? - אני לא יודעת... - אז למה להתאמץ? - כי אני ילדה. וילדים אוהבים את העולם הזה, ולילדים יש תקווה, וילדים רוצים לחיות. - אבל אני כבר לא ילדה. אני בת 22.... - אבל אני קיימת בך. - אני אוהבת אותך... אבל רוצה להגן עליך... - את חונקת אותי. תני לי להיות... - אני מנסה... תלמדי אותי לבכות.... - הנה... נכתב על ידי pearl, 23:14 5/7/2003