[ליצירה]
כמה שזה מוכר...
מי לא...
אני חושבת שכל אחד היה נותן הרבה כדי רק לדעת מה יקרה... לא הרבה... אפילו רק דבר קטן אחד... ומשמעותי... ואז לחזור ולחיות בשקט עד שזה יקרה...
אבל אין מה לעשות... אי ודאות זה חלק מהחיים.
יפה!
[ליצירה]
"כמה הייתי נותנת כדי לדעת איפה אהיה..."
את בטוחה? את בטוחה שאם יכולת לתת משהו כדי לדעת היית עושה זאת?
חשבי על זה כך- מבחינתך כרגע- תוכלי להיות הכל! כל מה שתרצי! מכאן והלאה הכדור בידיים שלך עד כמה שאפשר.בהצלחה וישר כח על הכתיבה היפה שלך!
[ליצירה]
אלפרד
כתבת את זה מזמן אך רק כעת קראתי זאת. אלפרד היה חייל שלי, הוא נהרג לידי. הכרתי את אמיליה- לצערי רק בשנים האחרונות לחייה. מחר האזכרה של אלפרד ואני מתכוון להגיע לשם. מאוד מרגש מה שכתבת ומעניין איך הגעת לאמיליה.
עוז זה שם החוליה במוצב החרמון, ואני דני
[ליצירה]
זהו? נגמר?
אז עכשיו אפשר להגיד שהסיפור היה מרגש ויפיפה ומדהים? אז אני אומרת.
אני אוסיף גם שזה החזיר אותי קצת לקשר שהיה לי עם אשה מבוגרת ומיוחדת שנקברה בערב רה"ש האחרון.
עוד מעט שנה...
[ליצירה]
חמוד לאללה
אבל אני לא מאמינה ביועצים/פסיכולוגים של פגישה אחת. אין לאף אחד אפשרות לאבחן מישהו בעל חיים שלמים ומלאים בפגישה של שעה. או שהולכים על הקטע המקצועי ואז אפילו "קצר מועד" זה 8-12 מפגשים או שמתייעצים עם חברים טובים שמכירים אותך באמת ויש לכם יחסים מספיק פתוחים כדי שהם יגידו לך מה הם חושבים.
300 ש"ח? אאוצ' כואב. בכלך מקרה, אולי זה שווה את החוויה.
ולסכם עם מה שהתחלתי- הקטע חמוד לאללה