"כל הדברים נולדים קטנים וגדלים אחר-כך, מלבד הצרות, שנולדות ענקיות ואחר-כך מתגמדות."
(עוד מהפולקלור במרוקו)
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- לא מסכים כל-כך. גישה מיושנת. לפעמים שימוש בשפת רחוב בצורה מושכלת מעשיר את השפה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- ממש ממש אהבתי וצחקתי, וניסיתי להגיב אתמול אבל סירב להגיד. מזדהה לפעמים. השקר הזה, בהתנהגות מול רבים שאינם מכירים אותנו. :) --- רק הססאמממק הזה שחייב להיעלם. [ליצירה]
- [ליצירה] --- וואו, מזמן לא הוחמאתי ככה, תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] 000 נמישה היא שמואל ירושלמי? [ליצירה]
- [ליצירה] --- נכנעתי זה בלשון עבר. [ליצירה]
- [ליצירה] --- היום מישהו צחק בצפירה, ונתתי בו מבט חריף, מרחוק, והוא אמר בהתגוננות 'הוא מצחיק אותי', ושתק. הבעיה היא לא רק של הצופים היושבים בכיסאות ומשתעממים. הבעיה היא גם של הבנאליות והקיטשיות והסדר וחוסר-האותנטיות בטקסים האלה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- "עוצם עיניים, שומע, מריח, מרגיש, רואה, הוזה, חולם, על המקום ההוא, שאין בו כלום אבל יש בו הכל, ובטוח, שיום אחד, גם אם בעוד אלף שנה, אתה תהיה שם. " משום מה, חשבתי על הר הבית. (ועל...........) [ליצירה]
- [ליצירה] ובדיוק עכשיו אני מנהל דיון על טיבה של אומנות, והאם יש מקום לשירים עצובים. מרגע לרגע, מקווה שכתבת את הקטע בחיוך מסויים, ולא ברצינות. אין שום סיבה שבעולם לתת פומביות לעצב חסר תקווה, כשמטרת האומנות היא הוספת אור וטוב. [ליצירה]
- [ליצירה] --- היצירות שלך יכולות להיות יותר טובות בלי המילים הלא נעימות (השכנה הכוסית, שבריר רגע מזדיין). וגם את הקטע הזה אהבתי, מלבד הסוף שלוקח הכל לאיבוד, אבל שימת-הלב שלי לכך שבאופן עקבי יש מיליםלא נעימות ביצירות שלך, קצת מונעת ממני להתפעל ולהיות מרוצה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- זה מזכיר לי את ההרים בתקוע, את הואדי. [ליצירה]
תגובות