[ליצירה]
כשאני לוחץ על כותרת התגובה
עולות כל מיני כותרות שכתבתי, אבל שום כותרת לא מתאימה לזה.
כשאתה נמצא במצב מסויים ולא יכול לשנות אותו, אתה יכול להיות אופטימי ולהיות פסימי.
ככה זה כשיש פקק, כשיש בגרות מחר ואין כח וכו'.
ותמיד יותר טוב להיות אופטימי - כי הפסימיות סתם פוגעת.
ובבחורה הזאת, למרות הכל, יש ניצנים של אופטימיות.
(והערה: שתים-עשרה שנים, לא שנים-עשר.. לפעמים אנחנו צוחקים על טעויות כאלה:)
[ליצירה]
---
ממש ממש אהבתי וצחקתי, וניסיתי להגיב אתמול אבל סירב להגיד. מזדהה לפעמים. השקר הזה, בהתנהגות מול רבים שאינם מכירים אותנו.
:)
---
רק הססאמממק הזה שחייב להיעלם.
[ליצירה]
---
קו התפר הזה, הנגיעה בין חמץ וכשר.
לפני פסח, המולה, המולה, המולה, ואז מגיע פסח, והכל חלק, הכל חלק, נקי כזה, מבפנים ומבחוץ, פנוי, הפסקה, הפוגה,
וחוזרים להמולה.
פעם כתבתי תסריט על מישהי שאהבה לאכול מצות בלחם...
תגובות