"כל הדברים נולדים קטנים וגדלים אחר-כך, מלבד הצרות, שנולדות ענקיות ואחר-כך מתגמדות."
(עוד מהפולקלור במרוקו)
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- את מוכשרת, אין ספק. [ליצירה]
- [ליצירה] --- היי. ה'היייתי' הזה משמעותו, 'נהגתי', או I would? שיר מדוייק וטוב לענ"ד. גם השיר 'פרידה' נוגע, בייחוד אם הוא מבוסס על מקרה אמיתי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- איזה מקסים! ולא אפרט כי אין מילים. אבל פשטני מדי לקרוא לשיר לירושלים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- הם תהו אם יצליחו להרגיש שבת ביום חול, חגגו שבת ביום חול, והרגישו שהצליחו. (בקיצור נמרץ נמרץ) [ליצירה]
- [ליצירה] ... מילולית, את קראת את הספר או משהו? [ליצירה]
- [ליצירה] --- מאוד אהבתי את זה. זה יפה, זה חזק, זה עצום. מישהו נחמד מתחתן היום. אמממ.... המילה 'גלות' לדעתי לא מתאימה למצב שלנו. בכלל לא. [ליצירה]
- [ליצירה] --- "על כן, אני חושב שהאמנות צריכה להתקיים לא לשם יופי עקר וחסר מטרה כלשהי; חסרת שליחות ציבורית. אלא, על האמנות להיות כלי להעברת מסרים שהאמן מאמין ודוגל בהם." תיקונים לפי דעתי: לא רק לשם יופי חסר מטרה ציבורית כלשהי, וכו'" [ליצירה]
- [ליצירה] דימוי יפה אני תמיד אופטימי. השם של השיר מבאס מדי, כי הוא חורץ דעה, בניגוד לתוכן, הקובע שיש ויש. [ליצירה]
- [ליצירה] סיכום נצחוננו על האימפריאליזם יהא כמו נצחוננו על היטלר. מי הדובר במשפט זה? האם העם היהודי? וכי הוא ניצח את היטלר? מעיון בהמשך הקטע נוכל להיות יותר ממוקדים. חציית שדות שתי וערב הינה אסטרטגיה מלחמתית ידועה, אך הדגלים בראש התורן מן הסתם רק מקשים על הלחימה. העלייה לפסגות ההרים עם הדגלים הכבדים מביאה, ע"פ המחבר, לעולם ללא עוני ולעתיד מזהיר. האם נוסתה נוסחת פלא זו אי-פעם? העפלה עם דגלים אדומים בראש התורן אל ההרים בחציית שדות שתי וערב, תוך כדי הפצצות בסגנון מלחמת העולם השנייה? וכיצד לא משכיל הדור להשתמש באסטרטגיה פשוטה זו? כל זאת ועוד, בשיר הבא של מר שמואל ירושלמי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- אבל אני לא נוהג, חס ושלום! פשוט הנסיעה הזו בכביש 57 או 59 היתה כזו ארוכה ולא נגמרת, והקטע הזה, שהוא חלק משיר, נכתב כאנטיתזה לקטע שכתבתי בשלב מוקםד יותר בנסיעה, על זרימתה בכביש 2. ובימינו אנו, פונים מכביש 70 מזרחה, המון מזרחה, ומכביש 66 מערבה, המון מערבה, עד מחלף עירון, ובדרך תוהים למה אילנה דיין פוחדת לנסוע שם. רן, אחד שאוהב את כביש 6, וששמח שגרם לחיוכים. [ליצירה]
תגובות