כּוּלָם זֶה מִכְּבָר נָעֲלוּ נַעֲלֵיהֶם וְיָצְאוּ אֶת הַבַּיִת תַּרְמִילֵיהֶם עַל שִכְמָם הוֹלְכִים לְבֵּית רַבָּן. הוּא נִשְאָר שוֹכֵב לֹא מֵנִיד עַפְעָף אֵין מִי שֶיִגְעַר בּוֹ עַד מָתַי תִּשְכָּב. צָהֳרַיִם עָבְרוּ מִזֶה זְמָן רָב הוּא לֹא נִרְאָה מִתכַּוֵן לְהָנִיעַ רֶגֶל. רַק כְּשֶחָזַר הַיֶלֶד בִּשְעַת עֶרֶב אֶל זְרוֹעוֹתָיו הִתעוֹרֵר בְּחִיוּךְ שוֹבֶה כְּשוֹאֵל הֵכָן הָיִיתָ זְמָן כֹּה רָב. _ _ _ זֶהוּ הַדוּבִּי שֶיָשֵן עִם בְּנִי בַּמִטָה.