עלות – שחר הבוקר מעל גיזה; חרוטי – פירמידות, לובשות אדמומית – הודן. פני – הספינקס, השמש מארת, בקרני התקווה, לתחיית – ארץ, שנילוס דורון נתן. בין מרחבי – השממה, חסרת – חיים והחרבת, חותר ונישא הנהר, המביא – חיים וברכת – תבואתו; השמש, מעל ארץ הוד – קדומים זוהרת: מעל העמק וציית – חולות. בין הדלתא למדבר מערבי; בין חופי אלקסנדריה, לגבול הלובי… לעבר כל, נשרך שחר, המתעורר מנבכיו. ארץ אסם – תבואה, קמה השכם, עם קריאתו הראשונה של גבר; תכול – שמיים, מוביל לעתיד, את מימיו.