תעתועים
מרצדים לנגד עיני
משטים בי.
מסונוור
מושיט את ידי
מגשש
אוחז
את הלא-כלום
אוצר
יקר ממציאות
מתעטף בו
נעלם
נבלע
בתעתוע מרצד
מסך של שקר
אור לכ"ז ניסן ה'תשס"ג
מויש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מויש מוסר, שלפחות בשבילו זה שקר, ולהתראות לכולם. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה יפה.. ממש אהבתי. הסוף זה לא קצת שבירת מבנה? בעצם, זה לא כזה עקרוני. סתם זה בלט לי בעינים. בניגוד לסוערה אני כן מסכימה עם הענין של השקר. אומנם אפשר לשנות את זה ולהשתמש בזה לטובה אבל היסוד הוא שקר.. הי, אם אתם פותחים אני ישמח להצטרף למכון. [ליצירה]
- [ליצירה] . ב"ה כן כן, מחון גמילה זה רעיון לא רע. אפשר אחרי זה לברך הגומל. ואל תשכח לפני כל גלישה להגיד תפלת הדרך לגולשים באינטרנט (אתה בטח מכיר). [ליצירה]
- [ליצירה] פייייייייי!!! יווווווווו!!! אהבתי. בוא נקים מכון גמילה. [ליצירה]
- [ליצירה] מוישי אהבתי את השנינה בשם השיר ואת המבנה. מילה אחת צרמה לי. שקר? לא חושבת. זה כלי- והשימוש בו, אם יהיה נבון- יהיה הכי אמיתי שאפשר. סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש... נהנתי לקרוא למרות שאני חושב שהכל תלוי איך משתמשים בו לטובה או לרעה... [ליצירה]
- [ליצירה] וואי. יפה מאוד, הניסוח. והרעיון. ואש יוקד יקירי, אתה מוזמן להכנס לתרבות שנטשת, ולקרוא את ההודעה של איתם הפותחת שרשור, לגבי "הכלי הוא המסר". ובתור אחד שהיה בתקשורת אתה אמור לדעת את זה. -------- אני עובר על תוגבתי ומגלה שיש פחות מידי תשבחות ליצירה. אז מויש, קרא עוד פעמיים שלוש את השורה הראשונה. אני מתכוון לכל מילה שם. [ליצירה]
- [ליצירה] לומשנה מויש עוד יחזור. ובגדול. (ביס כואב) [ליצירה]
- [ליצירה] ושמת לב שאולי מלבד לכמה פרטים קטנים אין כזה הבדל בינהם... [ליצירה]
- [ליצירה] .. קודם כל, טוב לראות אצלך סוף סוף קצת אופטימיות בין השורות, בנוסף לכשרון המופיע תמיד.. חוצמזה, תודה לי? תודה לך, שהסכמת לפרסם! האמת, אני לא יודע איך הייתי מתיחס לשיר הזה אם לא היו בו את שתי השורות האחרונות. ידידיה מוסר נשיכות. [ליצירה]
- [ליצירה] מה? אוי, אני כזה מסכן. צ'מעו, אני ממש קרבן להתעללויות של השיכור הזה! הוא מקיא עלי, ומקיא ומקיא, שופך הכל. מתי תתבגר ותלמד לשלוט על צרכיך? באמת! תנקה אחריך. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, אבל לפעמים גם אם האדם לא מגדיר את עצמו בדרך מסוימת, כל עוד הוא יודע מה הוא רוצה מעצמו, כל עוד הוא יודע לאן הוא שואף, הבדיקות האלה נעשות לפי קריטריונים ברורים. אז נכון שאני לא מדבר על מה שאת כותבת כאן, כי אני מדבר על בנאדם שכן ברור לו מה הוא רוצה. אבל מצד שני, הוא לא הולך בתלם, אלא הוא חורץ לעצמו את התלם שלו, ובזה זה כן דומה למכותב של המכתב הזה. נראה לי שיש בזה איזה דבר שהוא יתרון, בחיפוש התמידי. לא דיברתי על חיפוש של שדה לרעות בו, אלא חיפוש של תלם, או חריצה של תלם. סתם מה שחשבתי בעקבות המכתב הזה (ולא רק בעקבותיו..) [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן, תגיד תודה שזה לא יותר מגעיל, ונחסכו ממך שלבי הריקבון שתוארו בטיוטה הראשונית.. [ליצירה]
- [ליצירה] בסדר, אמרנו פחות או יותר את אותו הדבר. מה שאמרתי זה שאדם צריך למצוא לו בתוך השדה שהוא הולך בו ומגדיר את עצמו בתוכו, את התלם שהוא חורץ לעצמו. רק למה שאני קראתי שדה את קראת תלם, אבל הרעיון הוא אותו רעיון ביסודו, לענ"ד. אבל על כל פנים, אני שונא לומר "האדם צריך". [ליצירה]
- [ליצירה] כן, אני יכול להסכים לזה. נו, זה בהחלט שיר ישן.. [ליצירה]
- [ליצירה] * קודם כל - תודה. ההמשך יבוא, בעז"ה. כלומר, ההמשך מתוכנן, אבל זה לו זמן רב מאוד שהוא מתעכב איפשהו בדרך בין הראש ליד, לעפרון ולדף.. על כל פנים, אני מקווה שהוא יבוא. חוץ מזה, זה נראה כאילו אנשים מנסים לראות (או רואים) בסיפור הזה סיפור שאפשר לפענחו, ובוודאי כותבו התכוון למשהו מסוים. אז לא. לא התכוונתי לכלום, חוץ ממה שגלוי לעין, וקצת ממה שפחות גלוי לעין. אבל מה לעשות,ברגע שכתבתי ופרסמתי, היצירה כבר לא שייכת לי, וכל אחד יכול לראות בה מה שהוא רוצה. אז אם מישהו מחפש פענוח, אצלי הוא לא ימצא. אבל אם הוא רוצה לתת פירוש משלו, או לנתח, ואולי גם לנסות להבין מה היה בראשו של הכותב כשכתב את זה, ואלו תסביכים נפשיים עומדים מאחרי הסיפור ובלה בלה, אין לי בעיה, בכבוד. אבל לדידי, זה רק סיפור, ותו לא. ושוב תודה, אם כי אני ממש לא חושב שהכישרון נוטף לי בין האצבעות, הראל. אולי יש לי כשרון ואולי לא, את זה אני לא יודע. אבל בודאי שאין צורך להגזים. [ליצירה]
- [ליצירה] .. כן, ללא ספק. כך היה, באמא שלכם, באמת! [ליצירה]
- [ליצירה] אהה! ברוך המצאך! יפה, יפה. [ליצירה]
תגובות